| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
חרשו שליש הנחלה בחרישה עמוקה של חצי מטר ועדרו ונטעו כבר 1,800 דונאם בעצי שקדים וכ-100 דונאם בעצי זיתים וכבר הכינו גם אדמה רבה לנטיעות שונות לשנה הבאה. כן חפרו באר ומצאו בה מים חיים בעומק 17 מטר. ועתה התחילו לבנות בניין גדול, שבו יהיו רפתים ואסמים וחדרים רבים למעון לעובדים הרבים, שלנו עד עתה בחוץ.
''מראה המושבה החדשה נאה ונחמד עד מאוד. ממזרח הנחלה מתנשאים הרי ירושלים, שהם למחסה למושבה מחום הקיץ ומהרוחות החמות הבאות בתקופות קבועות בשנה. לצד דרום נשקפה מושבת פתח-תקווה, עם בנייניה המפוארים ופרדסיה הנחמדים. מצד מערב רואים את העיר יפו עם הים, שממנו באים לנו רוחות קרים ואוויר מבושם מהפרדסים הרבים. ומצד צפון מתרוממים הרי הכרמל וזכרון-יעקב. משני עברי הנחלה, לצד מזרח ומערב, עובר דרד המלך ההולך משכם ליפו. הדרך הזאת מלאה תמיד חיים משאון הנוסעים הרבים.''
מסתבר, שתמונה אידילית זו צויירה על-ידי אורח לשעה, ולא על-ידי מי שחי במקום וסבל את תלאותיו.
ארבעת הראשונים, שקדמו לאחרים בעליה על הקרקע (1904-5) היו יצחק שיינפיין , דב סקיבין,בן-ציון זטלר,ונתן רפופורט. בחמש השנים הבאות (עד סוף 1910) באו למקום דב ויינברג, אליעזר נלקין, אברהם קמינסקי, יהושע וישני,יוסף וחיים סוסנובסקי, ברוך פריבר ויואל אברוצקי בתקופה זו עבדו במקום גםאליהו אוסטשינסקי, ישראל אנצ'יקובסקי, צבי ריזנבך, דוד, בנו של אליעזר לוונברג, משה-נטע לוי, ש. בכור, ז. שכטר ואריה חיימוביץ. זכות ראשונים מיוחדת שמורה למשפחת אוסטרובסקי, הסב ר' צבי, האב ר' יוסף-יהודה ובניהם ובנותיהם, שהיו הראשונים שהשתכנו במקום ושצריפם שימש אכסניה לפועלים.
עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה (1914) הצטרפו למתיישבים במקום ד''ר צבי סלור,ברוך אחיו של יואל אברוצקי, ואמם שיינדל.ד''ר סלור פתח בית-מרקחת במקום והעסיק בו את שתי הנערות הראשונות במקום, זהבה ויינברג (דרויאן) לאה סוסנובסקי (לוונברג).
בין המתנחלים והפועלים הבודדים, שעברו את כל לבטי הישוב מפרוץ מלחמת העולם ועד אחרי פרעות 1921 , היו יקותיאל גולדברג הרפז,יוסף פריבר, י . גרוצקי, אלכסנדר נורדשטיין,יונה שפירא וזונדל אייזמן.
28