| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
בן-ציון זטלר נולד בליטא בשנת תרמ''ט (10.2.1889) לאביו יהושע ולאמו שרה. קיבל חינוך מסורתי, למד בישיבת ר' אריה שיינקמן בפוניבז.
בשנת 1904 קרא כרוז שבתפרסם בעתון ''המליץ'' בחתימת יוסף ויתקין, הקורא לנוער באירופה וברוסיה לעלות ולהתיישב בארץ-ישראל כחלוצים. הוא ואחותו הושפעו מאוד מן הכרוז, כרבים אחרים מבני הנוער. הם פנו אל אביהם, שעשה אותה תקופה בדרום-אפריקה לרגלי עסקיו, והפצירו בו לעזור להם לעלות לארץ. האב, שהיה איש דתי וציוני נלהב, הסכים לבקשתם, עזב את דרום-אפריקה ובדרכו לליטא, אל ילדיו, עבר דרך ארץ-ישראל כדי להכין ולבסס את עלייתם לארץ. בהגיעו לליטא .חיסל את רכושו, ובשנת תרס''ד (1904) עלה עם ילדיו לארץ.
בפתח-תקווה עבד בן-ציון זטלר יחד עם א. ד. גורדון ובהשפעתו הצטרף ל''הפועל הצעיר''. למד לנטוע כרמים ושמו יצא לתהילה בסביבה. אף עזר לשכנים הערביים בשכלול כרמיהם. התקשר לכפר-סבא ואביו קנה לו 25 דונם אדמה במחיר של 200 רובל, ובזיעת אפיים ובעמל רב נטע בהם כרמי ענבים וכרם שקדים. הוא היה אחד משלושת המתנחלים הראשונים במקום.
בשנת 1910 הכיר בפתח-תקווה את חנה, בת אפרים שווארץ, שעלתה מאודיסה. היא נישאה לבן-ציון וליוותה אותו בכל התלאות והסבל. גידלה את בניה ועבדה במשק שלהם, חלבה פרות, חרשה במחרשה, אפתה לחם וקילפה שקדים.
בעת גירוש התושבים היהודים מיפו ותל-אביב מצאו רבים מהם מקלט בבית זטלר שדאגו להם וסיפקו להם כל צרכיהם. כן מצאו מקלט בביתם צעירים יהודים שנדרשו לעבודה על- ידי הצבא הטורקי·
נפטר בכ''ו אדר תשל''ב (12.3.1972).
38