| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

ישראל קלמן אנצ'יקובסקי נולך בי'בסיוון תרמ''ב (1882) בכפר ליד גרייבא שברוסיה לאביו יהודה אשר ולאמו חיה מינדל בת זאב יוסף חריפקה מסטביסק. קיבל חינוך מסורתי על-ידי מלמד שהוזמו לביתם. בגיל 12 למד מלאכה ונגרות משכנם, נגר-אומן. היות והוריו התנגדו שילמד מקצוע זה, עבר לעיר אחרת והמשיך לעבוד בנגרות אצל בעל נגריה תמורת אוכל, לינה ודמי-כיס.

ארגן את בני הנוער (פועלים ופקידים) בגרייבא בארגון ''פועלי ציון''. בשנת 1905 כשפרצה מלחמת רוסיה-יפאן הוכרז מצב חירום ואסור היה לקיים אסיפות. והיות שאביו היה פקיד אצל הנוטריון הממשלתי וגבאי בבית-הכנסת ובחברת ש''ס, והוא כבעל מלאכה (נגרות) החזיק מספר פועלים, ניצל את הדבר והפכו את החדר בקומה ג' בבית-הכנסת ''הכנסת אורחים'' לחדר פגישות לנוער במחתרת. ארגן שביתת פועלי חייטות. הם עבדו 16 שעות ביום ואחרי השביתה עבדו רק 12 שעות.

נשא לאשה את בת אברהם וילמובסקי. בשנת 1907 עלה לארץי עבד זמן מה בנגריית לוצקי ברחובות ואחר-כך עבר לעקרון ושם פתח נגריה. היה ממייסדי סניף ''הפועל הצעיר'' ברחובות. עבר ליפו, קיבל עבודות נגרות מן הנגר מיכל שטיינברג מנווה-צדק ועבד בקבלנות בעבודות נגרות במושבות.

בינתיים עלו לארץ אשתו ובנם ראובן. הצליח בעבודתו וחסך סכום כסף. קנה 50 דונאם אדמה ומגרש בן חמישה דונאם בכפר-סבא. בשנת תרע''א (1911) נטע כרמי שקדים ובינתיים המשיך לעבוד בתל-אביב. בשנת 1909 היה בין מייסדי האגודה ''מרכז בעלי המלאכה'' בתל-אביב.

בימי מלחמת העולם הראשונה עבר לכפר-סבא. בשנת 1922 נתקבל כמורה לנגרות בגימנסיה העברית ''הרצליה בתל-אביב. בשנת 1969 עבר לבית-אבות בקריית צאנז בנתניה.

צאצאיהם : ראובן, נחמן, רבקה, לוי, אברהם וחיה.

נפטר בט''ז בתשרי תשל''א.

אשתו לאה נפטרה בא' אב תשכ''ה.

53