יואל אברוצקי נולד בה' באלול תרנ''א (1891) בעיירה מאקארוב שבפלך קיוב ברוסיה. אביו היה סוחר וחובב-ציון ידוע. יואל התחנך ב''חדר'' מתוקן, למד את השפה העברית, עבד בבחרותו עבודה ציונית בעיירתו ועשה תעמולה בין הצעירים שיעלו לארץ. הוא היה לא רק נאה דורש, אלא גם נאה מקיים, המשפחה החליטה לעלות והוא היה החלוץ של המשפחה. בתרע''ב (1912) עלה לארץ והתמחת כשנת בעבודה בכרמי השקדים בבאר-יעקב. בכסף ששלחו לו הוריו קנה חלקת אדמה בכפר-סבא ונטע כרם שקדים. ב-1921 נשא לאשה את בת דודו לאה. בנה את אחד הבתים הראשונים והעלה את כל משפחתו לארץ, והם התיישבו בכפר-סבא.

נפטר בכ''ז באדר תש''ב (1942) .ונקבר בכפר-סבא.

צאצאיהם : נחום ומתתיהו.

אשר אוסטרובסקי, בנו הבכור של ר' יוסף לייב, נולד ב-1885 הוא נחשב לעילוי בעיירה ועמד להיסמך לרבנות. ב-1902 , בהיותו בן 17 , עזב לפתע את הישיבה והחל לחלום על עליה לארץ. התייצב לצבא ושוחרר. אחרי שהייה של כמה חדשים בדרך, הגיע לארץ בשנת 1903.

עבד בבית-חרושת לעשיית מלח-לימון בראשון-לציון ואחרי כן ביקב. על אף נדודיו המרובים בארץ כתב שהוא שמח בחלקו : ''משתכר אמנם רק ללחם צר, אך איני זקוק לשום דבר''. נסע לארצות-הברית והיה המתנדב השמיני לגדוד העברי ובא עמו שוב לארץ. עבד בירושלים וחזר והתיישב בכפר-סבא.

''אשר אוסטרובסקי היה בשבילי לא חבר סתם'', כתב יצחק בן-צבי, ''הוא היה החלוץ הראשון שאתו נפגשתי עוד בנסיעתי הראשונה לארץ-ישראל, בסיוון תרס''ד''.

נגמר שירותו בצבא חזר לעבודה.

היה מכונאי, שרברב, שומר ונוטר. הוא מת על משמרתו בשבט תש''ה (1945).