| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
דב סקיבין נולד בי''ח בתשרי תרמ''ב (1881) בעיירה דיסנה שליד וילנה בליטא. למד בחדר ובישיבה בפלוצק. השתתף בפעילות הציונית והיה ממייסדי אגודת הבחורות ''יהודית'', שהיתה בלתי-לגאלית.
עלה לארץ ב-1904 עם ראשוני העליה השניה. עבד בחוות סג'רה ובפתח-תקווה והשתתף בייסוד 'הפועל הצעיר' קנה חלקת קרקע בכפר-סבא ונטע כרם שקדים. במשך השנים נעשה קבלן לעיבוד כרמים משל אחרים וכך רכש לעצמו שטחי קרקע נוספים. ביתו היה בין 15 הבתים הראשונים שנבנו במקום.
הוא שימש מזכיר ועד המושבה כפר- סבא, שישב בפתח-תקווה, עד 1924 והיה אחראי על ניהול ספרי האחוזה של כפר-סבא, שנקברו בשנות המלחמה מאימת שלטונות תורכיה ולא נמצאו עוד.
הוא השתתף באופן פעיל בקימום הישוב אחרי פרעות מאי 1921 . נשא לאשה את מאשה לבית אורלוב (אחות הפסלת חנה אורלוב והמורה הוותיק צבי נשרי), לוחמת נאמנה ומסורה לזכויות האשה, פעילה במוסדות המרכזיים של ויצ''ו ובמוסדות סעד במקום. דב סקיבין ורעייתו מאשה השתתפו באופן פעיל בכל המוסדות הציבוריים בישוב החדש. הוא היה ציר ראשןו של כפר-סבא באסיפת הנבחרים הראשונה וכנציג ציבור האיכרים השתתף בדיונים בעניין העבודה העברית והעבודה המאורגנת. פרסם ספר קטן ''זכרונות איש כפר-סבא'', על תולדותיו ותולדות משפחתו, וכן זכרונות מראשיתה של כפר-סבא ומאמרים בעתונים שונים.
דב סקיבין מספר :
באתי לארץ כ''עולה בעל-הון'' עם 1200 רובל זהב. בארץ הצטמק הסכום לכ-140 של נפוליונים בעובר ושב בנק אפ''ק ביפו. סכום זה היה קטן מכפי שהיה נחוץ להתנחלות במושבה קיימת, אבל בישוב מתהוה עוד אפשר היה לרכוש בו דבר-מה. אמרתי בלבי : מאחר שממילא אני נמצא בכפר-סבא בעבודה במטעי פסקל-רוקח, אולי לעשות גם לביתי.
קניתי איפוא מהאחים גיסין מפתח-תקווה את חלקתם שבכפר-סבא (כל חלקה כללה ברגיל 50 דונם אדמת- מטע ומגרש בן 5 דונמים) במחיר 30 נפוליונים, שהם 600 פרנק, אחרי שהם שילמו בעדה ליק''א את שני הפרנקים הראשונים לדונם. כן קבלתי עלי לשלם, במשך שנים את החוב ליק''א בסך 6 פר' לדונם. ביום ו' סיון תרס''ו נרשמה על שמי בספר-האחוזה היהודי העצמאי, שהיה חלק ה''אוטונומיה'' היהודית הבלתי לגאלית שהיתה קיימת בימים ההם.
מעתה הייתי בכפר-סבא פועל ובעל נחלה כאחד. חרשתי את כל השטח חרישה עמוקה ונטעתי עליו כרם- שקדים, ובשעות שהייתי חפשי מהעבודה השכירה טיפלתי בנטיעות שלי.
בהפסקה אחרי עונת העבודה, חזרתי לפתח-תקווה קבלתי את עבודת ה-''מלמדות'', והודות ל''שדכנות'' של טובי סופרינו מצאתי את בת-זוגי כמו שכתוב : ''מצא אשה - מצא טוב''.
36