מצבת הזכרון לחללי קלקיליה

מצבת הזכרון לחללי קלקיליה


בה' באייר תש''ח, הוכרז על הקמת המדינה וביום שבו נכבשה קלקיליה בכ''ח באייר תשכ''ז, שוחררה גם ירושלים העתיקה.

אחרי 20 שנה של סבל נשמו תושבי כפר-סבא, רמת-הכובש, ניר אליהו אייל ונווה-ימין לרווחה. עתה הם יכולים לעבוד בשדותיהם בלי חשש לחייהם. תושבי השיכונים יוספטל וקפלן יכולים לחיות עם ילדיהם בלי חשש מצלפי קלקיליה.

ימי המיבחן

במערכה זו, כבמערכה הקודמת, היה הישוב דרוך ומחושל לקראת המאורעות. ביום הראשון למלחמה הועמדו כל מוסדות העיריה במצב של כוננות מתמדת, הכל התגייסו והכל התנדבו, הגברים בחזית והנשים בעורף. הבית הקטן בחצר החאן (בית העיריה הישן), שמתוכו בקע קול הרמקול שהכריז על הקמת המדינה, היה שוב מלא שמיכות בשביל החיילים העומדים על משמרתם, אלא שהפעם היתה הערימה גבוהה יותר והשמיכות טובות ויפות יותר. אז בישלו את הארוחות על גבי פרימוסים ועתה על גבי כיריים של גאז. חדרי העזרה הראשונה במגן-דוד- אדום היו מצויידים בכלים ובציוד רפואי חדישים ולידם בית-חולים גדול,

הציבור גילה קור-רוח ונשמע להוראות הפקחים. אותות האזעקה, שניתנו בתכיפות רבה, לא גרמו בהלה. והעיקר, ברוב מקומות העבודה ובכללם ''אלבר'' , נמשכה העבודה.

י. גוברניק, שהיה הממונה על המחוז וכיהן כיו''ר ועדת מל''ח המחוזית סיפר אחרי ביקורו בקלקיליה :

''נוכח הבונקרים הגדולים שנמצאו בקלקיליה, מצויידים בנשק כבד, ובתותחים ארוכי-טווח, היתה חשיבות רבה לאמצעי ההתגוננות הגדולים של ישובי השרון והמרכז. ביחוד חשובים היו אמצעי ההתחפרות והמקלטים בריכוזים גדולים של האוכלוסיה, כגון, שיכוני יוספטל וקפלן, שהיו מצויים מתחת לאפם של תותחי קלקיליה. ואמנם, מאמצים גדולים נעשו בכפר-סבא בתחום זה. נחפרו קילומטרים של שוחות. רק הודות לעבודה גדולה זו, שדרשה גם אמצעים כספיים גדולים, נמנעו אסונות כבדים בנפש והעיריה זכאית למלוא ההערכה על כך'',

כלי חירום

בזכות ההכנות המוקדמות, המאורגנות והמתוכננות, של המוסדות לשעת חירום - פס''ח, (פינוי, סעד חללים) מל''ח (משק לשעת חירום)ושירותי מגן. דוד-אדום ומכבי-האש - מצאו תושבי המקום מיד לאחר האזעקה הראשונה מקלטים ומקומות מחסה מסודרים ותקינים לקליטתם של אלפים. צוותים של

305


| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא