חוה וישני-גולדברג בנתה תנור ברפת ויסדה את המאפיה הראשונה בכפר-סבא, ומאז יכלו הפועלים הבאים לעבודה מפתח-תקוה להשיג לחם טרי ולא הוכרחו עוד להצטייד בלחם לכל השבוע. בתקופת ההגירה סיפקה לחם למהגרים. ביתם היה תמיד פתוח לפועלים העברים להארחה במאכל ובמשקה, בעידוד ובעצה ומלה ידידותית חמה
יהושע וישני שבק חיים ב-1919 בתל-אביב ומנוחתו בבית-הקברות הישן. שלום לעפרו.
בנציון זטלר
נולד בח' אדר תרנ''א (1891) בעיירה לינקובה, פלך קובנה, בליטא. למד בחדר ואחר-כך בישיבה בבוקושיק שליד שאוולי ואצל הרב ר' אריה שיינקמן בפוניבז'. בעודו צעיר נסע אביו לבקש את מזלו בזרם ההגירה של יהודי ליטא לדרום-אפריקה. כשרצתה משפחתו לנסוע אליו שמה כתב לבני-ביתו, שיסעו לארץ-ישראל והוא יבוא אליהם שמה להשתקע בארץ. בעיירה היה חובב-ציון אחד, ר' יצחק כפולר, שעשה תעמולה מתמדת בעד עליה לארץ-ישראל במקום ההגירה לגלות דרום-אפריקה, וגם הוא עצמו שלח את בנו ארצה (הבן נתמנה אחר-כך למורה במקוה-ישראל).ב-1905 עלתה משפחת זטלר ארצה וגם האב בא לכאן מדרום-אפריקה, ואחר-כך נסע לעיירתו לחסל את עסקיו ובשובו ארצה רכש חלקת אדמה בכפר-סבא ונטע עליה כרם-שקדים. ובנו בנציון עבד שנים מספר בכרמי פתח-תקוה והתמחה בעבודה בהדרכת הכורם הידוע יוסף קרוך. אחר-כך עבר עם משפחתו לכפר-סבא ובנה את ביתו. משקו נחשב לאחד המשקים המשובחים ביותר ולשתליו יצא שם טוב בסביבה. אשתו חנה לוקחת
173
