כפר-סבא, 1953


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא |

כפר-סבא אלבום, 1953
בעצם ימי מאורעות 1936/39 עברו אנשי ''הכובש'' להתיישבות לרמת -הכובש

ה''משולש'' הערבי שימש מרכז לפורעים. בתצלום: עמדת-הגנה בגבול המזרחי.

נסתיימו מאורעות הדמים של שנת 1929 והיישוב העברי התרחב והלך, המשיך במפעלי ההתיישבות, ובקליטתם של עולים חדשים. כפר-סבא, שמנתה אותו זמן למעלה מ-1500 נפש, תושביה המשיכו בבנייה, שהתפשטה וכבשה שטחים חדשים בקרבת המושבה. כן התפתחו הנטיעות הקיימות וניטעו פרדסים חדשים.

בד בבד עם התפתחות המושבה גדל בה ציבור הפועלים, וההסתדרות פעלה אף היא רבות למען שיכון הפועלים. היא רכשה שטחי-קרקע והקימה משכנות לפועלים. וליד בנייני הדיור חלקת-אדמה שתשמש למשק-עזר, בזמני חוסר-עבודה.

ועם התרחבות מטעי ההדרים והשתרשות פועלים רבים במקום, עבר על כפר-סבא משבר העבודה העברית. במקומות רבים בארץ וביניהם בכפר-סבא הועסקו ערבים בעבודות שונות, בעיקר חקלאות. הפועלים העברים, שהעבודה בפרדסים היתה אחת ממקורות הפרנסה העיקריים שלהם, הציבו משמרות ליד הפרדסים, שבהם הועסקו ערבים. היישוב העברי כולו, ובראשו אנשי הרוח והציבור, ביניהם מגדולי הסופרים והמשוררים, הצטרפו אל הפועלים במלחמתם ובאו לכפר-סבא לעמוד יחד עמהם במשמרות ליד שערי הפרדסים הנעולים בפני הפועלים העברים.

השלטונות, בעזרת שוטרים ערביים, ביצעו מאסרים, פיזרו את המשמרות, וכמה מן הפועלים נפצעו באלות השוטרים. מלחמתם של פועלי כפר-סבא על זכותם לעבודה זכתה לאהדה ברחבי הארץ.

במשך כל אותן השנים לא היה עדיין שלטון תקין ומסודר למושבה. את החיים ניהלו וועדים, שנבחרו באסיפות, בהסכם או ללא הסכם בין הזרמים השונים. אך כבר לא די היה בוועדים אלה לניהול מתוכנן של יישוב עברי מתפתח. בשנת 1937, בהגיע מספר תושבי המושבה ל-3,000, נתמנתה המועצה המקומית הראשונה, ובשנת 1939 נבחרה המועצה המקומית הראשונה, ומאז החל פרק חדש בחיים המוניציפאליים של כפר-סבא.

אבל בעוד היישוב העברי נהנה משנות גאות כלכלית, התרחבות והעמקת שורש, פרצו מאורעות-הדמים של שנות 1936-1939 וזיעזעו קשה את חיי הארץ. כפר-סבא, שהיא נקודת-ספר על גבול המשולש הערבי, עמדה שוב בקוו האש הראשון מול הפורעים. היישוב השיב לפורעים כגמולם, והמשיך בעבודת בניין. בפרוץ המאורעות עזבו הפועלים הערביים את כפר-סבא וגדל ציבור הפןעלים העברים במושבה. הערבים ערכו נסיונות התנפלות מאורגנים על המושבה ויריות אל בתיה לא פסקו כמעט לילה לילה. בזה לא הסתפקו הפורעים. הם התחילו עוקרים ושורפים עצי מטעים, בתי אריזה, הטמינו מוקשים בדרכים, ניתקו קווי טלפונים, ביצעו גניבות ומעשי רצח. שלושה עשר קרבנות נפלו בכפר-סבא וסביבתה בימי המאורעות. תוך כדי ימי המאורעות נתרחבו ונתחזקו כוחות ה''הגנה'', כללו את מרבית התושבים ואת אנשי המשקים בסביבה, והדפו את המתנקשים . בהפוגות, לסירוגין, נמשכו המאורעות עד שנת 1939, שהביאה את מלחמת העולם השנייה ואת מהלומת הספר הלבן, היינו את הפסקת העליה ואיסור מכירת הקרקעות ליהודים ברוב אזורי הארץ.

38


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא |