| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
''משפחתנו התרכזה רוב שעות היום והערב במטבח, שהאביזר החשוב ביותר שבו היו הכיריים. כיריים אלה היו שחורים ויצוקים ברזל ומוסקים בקליפות השקדים, שיובשו במיוחד למטרה זו. למאור השתמשו במנורות נפט. הנפט היה מצרך יקר והובא אז מרוסיה בפחים ארוזים שניים-שניים בארגז. אותם ארגזים שימשו לעשיית הרהיטים - דרגשים, כסאות ואפילו ארונות. מצרכי המזון הובאו מפתח-תקווה, בעיקר גריסים וקטניות וכיוצא באלה, בשר - על קצה המזלג. רווחה אז מימרה : ,כשבכפר-סבא אוכלים בשר עוף סימן שה תרנגולת חולה, או שבעליה חולה'. המקרר היה ארגז קטן, שדפנותיו רשת דקה, ונקרא ,לופט שאפקע' (ארון-אוויר). הוא היה תלוי על קיר מוצל במרפסת ובו השתמרו מעט תבשילים שנשארו מארוחה לארוחה. הלחם לא בחנות נקנה, אלא בעמל כפיים ממש נוצר. את הבצק לשה אמא בלילה עם שאור (לא היו אז שמרים) - חתיכת בצק חמוצה, שהושארה תמיד מלישה ללישה. בבוקר, כשהבצק תפח, גילגלה אמא את הכיכרות לתוך התבניות ואלה נשלחו אל התנור של חוצ'ה גולדברג. תנורה של חוצ'ה היה יותר מתנור אפיה, זה היה מעין מוסד בפני עצמו, שלידו נפגשו בעלות הבתים הצעירות.
''האמבטיה הובאה במיוחד מיפו ושימשה למטרות רבות. ראשית, רחצנו בה כולנן. אחרינו שימשו מי הרחיצה לכביסה באמבטיה. גם מי הכביסה לא נשפכו, חלילה, אלא שימשו לשטיפת הרצפות. ובשארית המים הושקו כמה שיחים ליד הבית. בימות החורף הועמדה האמבטיה בחוץ, תחת מרזב הגג, ומי הגשמים היו אז באמת מתת שמים''.
לראשונה בתולדות הישוב החדש הוכנס לתקציב השנתי שכר שומר עברי נוסף על הבתים, הרפתות והרכוש בכלל. השכר היה 60 פראנק בחודש. האסיפה נתנה רשות לוועד להוציא מקופתו 240 פראנק בשנה בשביל בית-ספר או גן-ילדים, ''אם ימצא שההוצאה נחוצה'', כן נתנה האסיפה רשות לוועד לבוא במשא-ומתן עם מוסד כספי כלשהו, כדי לקבל הלוואה לצורך הובלת מים במושבה, התקציב הכללי הראשון למושבה כפר-סבא הסתכם ב-14,233 פראנק.
על תלותם הגדולה של המתנחלים בכל ענייני קידום המושבה יוכיחו
97