| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

בקשותיהם להקציב להם סכומי כסף להוצאות מקומיות, שנדרשו להם יום-יום ובהן הוצאות של ''עזרה מדיצינית'' ו'קטיעת אילנות ברחוב' . באחת האסיפות הוטל על א. אוסטשינסקי להשתדל להשיג פעמון למושבה. נקבע ועד מיוחד בשם ''ועד הבניינים'' (אוסטשינסקי, שיינפיין וסקיבין). ניתנה הרשות לכל מי שבא לבנות בית בכפר-סבא לבחור לו מגרש כטוב בעיניו כנגד הפקדת ערבות של 100 פראנק, על-מנת שיבנה את הבית במשך שנה ברחוב שלפי התכנית. הוחלט לכתוב לאליהו איתן, ''שימעט ככל האפשר בכיבוד אורחים ואם יהיה צורך יש לבקש רשות מחברי הוועד שיחתום על החשבון''.

אמבטיה לילד - מחלב

עשר המשפחות הראשונות שבאו בשנת 1913 לכפר-סבא היו בחלקן מטופלות בילדים קטנים, והילדה הראשונה שנולדה בכפר-סבא היתה בתי רבקה. כיוון שלא היה רופא במקום, הוכרחתי לנסוע לנווה-שלום ביפו, כדי ללדת. יום שלם 'טולטלתי בעגלה רתומה לסוסים, דרך חולות, כדי להגיע לבית-החולים בנווה-שלום, שנקרא אז 'בית-החולים של היהודים'.

הדבר היה בחול המועד סוכות, 1914, כל המשפחות בכפר-סבא באו כדי להיפרד ממני, היולדת הראשונה, והשמחה היתה רבה. הדליקו מדורה ורקדו מסביב עד אור הבוקר. ובשעה ארבע לפנות בוקר רתמו את הסוסים ויצאנו לדרך לנווה-שלום. בזמן ההריון הייתי שרויה בקדחת ובבואי לבית-החולים הגיע חומי ל-40 מעלות. כיוון שכל מחלקת היולדות היתה רק חדר אחד וכל ארבע המיטות היו תפוסות, הוכנסתי לחדר חולי הטיפוס שבו היו כעשר מיטות.

''חדר תינוקות לא היה קיים בבית-חולים זה והתינוקות היו במיטה אחת עם האם, ואת החיתולים הרטובים תלו על כסא. הרופא היה ד''ר חיסין הרופאה ד''ר גוטמן והאחות המיילדת היתה דבורה ממשפחת הוז.

''שכבתי בבית-החולים כשלושה שבועות, בגלל הקדחת. לאחר שהבראתי חזרתי לכפר-סבא, שוב בעגלה. מפעם לפעם נאלצתי לרדת מהעגלה, יחד עם התינוקת, כי העגלה שקעה בחול. גם בביתי לא היתה מיטה מיוחדת בשביל התינוקת ועל עגלת טיול איש מאיתנו לא חלם.

''בעלי בו-ציון קנה פרה, כדי שיהיה חלב לתינוקת, ואני עצמי הייתי חולבת את הפרה. למחרת הגיעי הביתה היו צריכים לרחוץ את התינוקת, אך את המים

98