| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
בית חיימוביץ
באסיפה הכללית, שהתקיימה אור ליום ד', כ''ח בתשרי תרע''ד (1913) אמר היושב-ראש פרץ פסקל :
''עלי להצטדק על שהשתמטתי מלעשות חג חנוכת המושבה. מפני עין רעה של השכנים ושנאתם עלינו מצא הוועד לטוב לעשות את האסיפה הכללית השנתית בכפר-סבא, ואולם מסיבות שונות אף אחד מחברי הוועד לא יכול היה לבוא לכפר-סבא ולקחת חלק באסיפה זו. וגם רבים מהחברים התנגדו לכך. ולכן היה הכרח להזמין גם את האסיפה הזאת בפתח-תקווה. ביו שאר הפעולות מציין היושב-ראש את ההוצאה לפועל של בניין הבתים, אשר התגעגענו עליהם זה כמה זמן''.
בכפר-סבא נבנו 12 בתים על-ידי חברת 'עזרא' שעמדה על הנחיצות של ישוב פועלים. בחירת המתנחלים נעשתה על-פי המלצת בעלי השפעה ועל-ידי חברי הוועד של המושבה, הנכנסים רובם משגיחים, ביניהם כאלה שהספיקו קודם לרכוש כרמים של 50 ו 100- דונאם. לעבודה עברית אן מקום, לא בתקנות ולא בהכרתם של המתיישבים ולא זכר בחיים. זהו מושב משגיחים טיפוסי העומד בקלקלתו, למטה מהמושבות הישנות''.
משהתיישבו המשפחות במקום נעשתה כפר-סבא ישוב ממש, ישוב בעל צרכים ציבוריים. המתיישבים השתדלו לספק אותם, הם יסדו גן-ילדים והביאו את הגננת אבו-טוב מעין-גנים לעבוד במשרה זו, הגדול בחדרי בית סקיבין הוקצה למטרה זו, בחנוכה נערכה בגן חגיגה בנוכחות כל המתיישבים והשמחה היתה גדולה.
על ההווי המשפחתי בישוב הצעיר מספרת פנינה שיינפיין :
ב-1913 עברה משפחתנו הצעירה, שבינתיים גדלה - אני נולדתי אז - יחד עם שאר המשפחות הצעירות, לגור בכפר-סבא, בבתים החדשים, בתים אלה היו בנויים אבני כורכר ולא היו מטוייחים, אך הסביבה היתה מלבבת. כרמי השקדים עטו במעטה לבן וכיסו את שיפולי הגבעות ואת המישורים שביניהן, חורשות האקליפטוסים המוריקות וענפיהן הצעירים שחים עם מגע הרוח.
96