|
|
|
כפר-סבא: 70 שנה לייסוד כפר-סבא, מאת שלמה אנגל
| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
|
|
|
|
''אחרי מספר שבועות של עבודה בבאר היתה החלשתי נחושה לא להמשיך בעבודה זו. אבל בגלל סדרי העבודה שנעשו לשבוע מראש דחיתי את הודעתי עד סוף השבוע. והנה, בבוקר יום ו', ב' באייר תרע''א, אירע לי האסון. ידי הימנית נתפסה בגלגל המנוע.
''הביאוני לבית-המרקחת של פקידות יק''א, היחיד במושבה, כשזרועי מרוסקת. הרופא ד''ר כהן קבע, שאין לטלטל אותי לשום מקום בגלל חשש לזיהום, ודרש להביא אלי רופא כירורג. אחרי ארבע שעות נסיעה הגיע מתל-אביב ד''ר פוחובסקי, שהיה הכירורג היחיד בדרום הארץ. למקום נזדמן גם דר פייגנבוים, ששהה בארץ כתייר והתאכסן במלון 'גיסין'. השניים החליטו אחרי התייעצות, שיש צורך לגדוע את היד עד הכתף. כנהוג במקרים כאלה, דרוש ,אישור מההורים לניתוח. מאחר שהורי לא היו במקום הסתפקו בהסכמתי, שנרשמה בצורת פרוטוקול. אז טרם מלאו לי 18 שנה.
אחרי הניתוח הועברתי לבית סקיבין, שבו היה גם חדר המגורים שלי, ובמשך יותר משלושה שבועות טיפלו בי במסירות. עזרו בכך רבות חברי וחברותי ובכל ההוצאות הכרוכות בכך נשא מר קרול. הטיפול הרפואי היה כל הזמן בידי ד''ר פרחובסקי, שבא אחת ליומיים כדי לחבשני. אחר כך הועברתי לבית-החולים ''רוטשילד'' בירושלים. אז גם כתבתי לראשונה בידי השמאלית גלוייה להורי ובה הודעתי להם על שלומי הטוב. בבית-חולים זה שכבתי כחודש ימים ונהניתי מהטיפולהמסור והלבבי של האחות הנודעת סוניה מלמוד.
''במשך יותר משנתיים הסתרתי את אסוני מאמי. היא ביקשה מספר פעמיס שאכתוב לה על מצב בריאותי ושאשלח לה תמונה, צילום מלא - שתוכל לראותי כולי ... חשבתי הרבה כיצד למלא את בקשתה בלי שתגלה שאני גידם. חיפשתי ומצאתי תחבולה. הצטלמתי כשהנני לבוש גלימה חסרת שרוולים וכך העלמתי ממנה את נכותי. והנה קרה וחבר שיצא לביקור בחוץ-לארץ הלך לאמי למסור לה דרישת שלום ממני, ולשאלתה לשלומי ענה החבר (שלא ידע על תחבולתי): ,גם ביד אחת הוא מסתדר יפה'. וכך נתגלתה האמת. אך אני, מתוך הרגל, המשכתי לשאת את הגלימה עוד שנים רבות''.
ההתעוררות שקמה בקרב ציבור הפועלים בגלל האסון שימש עילה להקמת קופת-חולים הכללית. על סדר יומה של הוועידה הראשונה של פועלי יהודה, אשר נערכה בעין-גנים בחנ השבועות תרע''א (1911), הועלתה כסעיף רביעי :
83