| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

יהודה תדון בעניין הבטחת חייו של תפועל ברוך פריבר, שנגדעת ידו בעת עבודתו בבאר בפתח-תקווה.

''תמברק לא הרגיע את אבי ולא חלפו אלא שניים-שלושת חדשים והוא ידע את האמת. הוא שלח אלי מעט כסף כדי לרכוש חלקת קרקע שתאפשר לי לתתנחל בכפר-סבא, ואחי יוסף יעמוד לעזרתי בעיבוד החלקת.

''בט''ו בשבט תר''ע (1910) נערכת בקלוב תפועלים בפתח-תקווה מסיבת חג לכבוד תנטיעות. שם פגשתי לראשונה בבן-ציון זטלר מבעלי הנחלה בכפר-סבא וממנהלי העבודה בכרם השקדים. ביקשתיו שיקבלני לעבודת והוא נענת לי מיד. למחרת בבוקר הצטרפתי אליו בדרכו לכפר-סבא, שלא היתה אלא שטח שומם ורק בניין אחד היה בו.

''את העבודת - עקירת היבלית אחרי החריש הגדול, שנעשתה באמצעות תשעה-עשר צמדי סוסים, הרתומים בשרשרת למחרשה גדולה אחת - למדתי חיש מהר מהפועלים הערבים והם תביעו עוד ביום העבודה הראשונה את השתוממותם על תסתגלותי המהירה לקצב עבודתם ועל הבנתי בגילוי שרשי היבלית. כך המשכתי יותר מששה חדשים. עבודתי, וביחוד התמדתי בעבודת זו, מצאו חן בעיני בעל נחלה אחר, הוא אליהו אוסטשינסקי ז''ל, והוא הזמינני להיות אצלו פועל קבוע בשכר יומי. אצלו עבדתי עד גמר העונה.

''סיום עונת העבודה בחודש אב היה מלווה במאורע של רצח ופרעות, שהסעיר את כל הישוב בארץ. כתוצאה מסכסוך בין שני שומרים ערביים נרצח אחד מהם ומשפחת תנרצח ייחסה את מעשה הרצח לשומרים היהודים. בעת המקרה הידוע, שאירע בשבת י''א באב תר''ע, כאשר המון תושבי קלקיליה התנפל על כפר-סבא, הייתי אחד הבודדים שנשארו ללון במקום ולכן ספגתי מכות איומות מידי תפורעים ורק בנס יצאתי חי מידיהם. חברי, אוסטרובסקי וסוסנובסקי, נלקחו עמהם.

''אחד ממקומות העבודה המעטים בפתח-תקווה, שבו עבדו בעבודה עברית מלאה, היה פרדסו של קרול, שנקרא בפי האיכרים המתנכרים 'די ציוניסטישע באייארע' (הפרדס תציוני). קבוצת חברים ואני בתוכם הציעה את עצמה לעבודה בפרדס זת ואמנם נתקבלנו באהבה רבה על-ידי בעל תפרדס ומנהל העבודה שלו. אחרי עבודה של מספר חדשים הציע לי מנהל העבודה נחמיה דבורקיו להיות פועל קבוע ואף להיות לו לעוזר בטיפול במנוע הבאר.

82