| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
|
הגבול על-ידי רועים ערביים, בליל שבת נחמו של תר''ע (1910) היכו את אחד השומרים הערביים. האיש התגונן כנגד מכיו ברובה, ותוך כדי כך ירה והמית את אחד המתנפלים, בו בלילה עלו ערבים מקלקיליה, מצויידים ברובים, אקדחים ואלות על כפר-סבא, ''הרגתם את זנדוק שלנו', צעקו. משפחה יהודית יחידה שגרה בחאן ועמה פועלים הוכו והשומר היהודי אהרו אוסטרובסקי וחיים סוסנובסקי נקשרו לעגלות והובלו כשבויים לקלקיליה.
בין הפועלים ב''חאן'' באותו לילה היה עלם צעיר בו 17 שאך זה עלה, ברוך פריבר, והוא מספר : ''עם עלות השחר של שבת נחמו תר''ע, בעוד כולנו ישנים שנת ישרים בתוך ה''חאן'' שמענו זעקות אימה ובטרם הספקנו להתעורר כהוגו כבר הרגשנו במקלות שהונחו עלינו, בעת שהתחילו המתנפלים לאסוף אותנו כדי להכניסנו לתוך החדר הצר של המטבח, צריף קטן הצמוד אל ה''חאן'' ראינו בחוץ את הגוויה של הבדואי זנדוק, שנורה על-ידי השומר שלנו ושהמתנפלים הניחוה ליד הבית.
בעוד המתנפלים ממשיכים בשוד הונחה הגוויה של הבדואי ההרוג על עגלה ואליה נקשרו גם שני השבויים, השומר אהרון אוסטרובסקי ואתו חיים סוסנובסקי והובלו לקלקיליה. כשהשתחררנו ממקום הריכוז החילותי לרוץ בכיוון פתח-תקווה כדי להזעיק עזרה. אולם בדרך ליד באר-עדש, עצרני כורדו זקן ואמר שבשדות הדורה נמצאים ערבים רבים היודעים על הנעשה בכפר-סבא ויעץ לי לשוב על עקבותי, ואמנם כך עשיתי, בהגיעי בחזרה לכפר-סבא שמעתי את קריאותיהם של חברי, שכבר רואים מרחוק את העגלות הרבות והרוכבים הבאים ''לעזרתנו מפתח-תקווה (הסיפור המלא על ההתנפלות הראשונה של קלקיליה על כפר-סבא בפרק הבטחון).
הגלימה
ברוד פריבר מספר :
''כשנתיים אחרי עלייתי לארץ (בספטמבר 1911) נתקבל במרכז הפועל הצעיר בתל-אביב מברק מאת אבי השואל לשלומי. מהמרכז ענו לו במברק ; היינן אתמול בפתח-תקווה וראינו שם את בנכם ברוך. מצב בריאותו טוב מאוד, בריא ושמח, אל דאגה .
''החרדה שעוררה את אבי לשליחת המברק נגרמה כתוצאה מידיעה שנת פרסמה בעתון 'הפועל הצעיר' בא בתמוז תרע''א, שהוועידה הראשונה של פועלי
81