|
|
|
כפר-סבא: 70 שנה לייסוד כפר-סבא, מאת שלמה אנגל
| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
|
|
|
|
והנה פתח אבא את הדלת והזמין אותם להיכנס הביתה. הוא הגיש להם תה. הם אמרו, שמרחוק באו והם רעבים. אבא ביקש מאמא להכין להם משהו לאכול. היא בישלה תפוחי-אדמה, הכינה סלט ורצתה לטגן להם ביצים, אך אין שמן. כאשר הסביר להם אבא שאין לנו שמן, קם אחד הבדואים ויצא החוצה. כעבור רגע חזר ובידו כד שמן זית זך. אבא קיבל את כד השמן, נכנסי למטבח ואמר : ,חומצ'ה (רוחמה היה שמה), הנה כד שמן, טגני להם את הביצים'. אמא אך ראתה את הכד ונתנה קולה בצעקה : ,ברל, יש לנו שמן להדלקת נרות לשבת'.
'' השמחה היתה גדולה. אמא עשתה מהר פתילות מצמר-גפן, שמה בתוך כוסיות ומלאה אותו בשמן, הדליקה ובירכה עליהן. וכמקובל, הניחה את ידיה על ראשינו ובירכה אותנו.
''הבדואי שאל מה היא עושה ואבא הסביר לו, שהיא מברכת את הילדים. דרכנו עוד רחוקה מאוד, תשים את ידיה על ראשינו ותברך גם אותנו', ביקש הבדואי, ואמא מלאה את בקשתו ואמרה : ,מלאכים מן השמים נשלחו להביא לנו את כד השמן למען נוכל להדליק נרות לשבת', ואבא אמר לאמא בקול מנצח : !אמרתי לך שאלוהים יעזור'
''הערבים רצו לשלם בעד האוכל ואבא רצה לשלם להם בעד השמן ולבסוף נפרדו מאיתנו בשלום בלי תשלומים.
''כשהיו בכפר-סבא יותר מעשר משפחות נסע אבא כמנהגו מדי יום רביעי לפתח-תקווה, והביא עמו ספר תורה. הוא סיפר, כי בדרכו חזרה לכפר-סבא נקרו בדרכו שני שודדים, ובאיומים החלו לרוקן את עגלתו ממטענה. כשהגיעו אל ספר התורה, שהיה עטוף, ושאלו מה בחבילה הסביר להם אבא, כי זוהי תורת ישראל, ובה כתוב ,ואהבת לרעך כמוך'. הדברים השפיעו מאוד על השודדים והם מיהרו להחזיר את השלל אל העגלה וגם עזרו לאבא לחלץ את העגלה מהחולות, וחזרו על עקבותיהם''.
חורבן ראשון
בעשור הראשון של המאה היתה כפר-סבא מחנה עבודה נידח, מרוחק מהיישוב העברי. בתי מגורים לא היו בה, והיא לא היתה בחזקת ישוב. משהחלו מטעי השקדים הראשונים לתת פרי ראשון נמשכו אליהם רועים ערביים רבים עם עדריהם. שני השומרים הבדואים, לא יכלו לעמוד כנגדם. ב-1905 נתמנה שומר עברי ראשון, אהרן אוסטרובסיקי, שלהוריו היו כרמים במקום. באחת מהסגות
80