מכתבו של ד. בן-גוריון להוריו
| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא
נמצאת על רמה גבוהה ומוקפת הרים. מושבה זו נקנתה לפני שנים אחדות על-ידי איכרי פתח-תקווה מערביי כפר-סבא, שטחה קרוב לשמונת-אלפים דונאם וכמעט כולה נטועה שקדים, יש בה גם קצת גפנים, לעת-עתה אין עוד פה בתים, ראשית מפני שרוב הבעלים גרים בפתח-תקווה, מהלך שתי שעות מפה, שנית מפני שאדמת הכפר נמצאת בפשליק (פלך) השכמי והפחה משכם (נאבלוס) אינו נותן לנתין ממשלה זרה רשיון לבנות בתים, אלא בקושי גדול, כלומר על-ידי שוחד, בשנה האחרונה קנו פועלים צעירים בפתח-תקווה 'חלקים' בכפר-סבא (כל חלק הוא חמישים דונאם) ובקרוב יתיישבו פה, עכשיו גרה פה רק משפחה אחת של צעירים - שלושה אחים ושתי אחיות, שהיו פועלים במושבות, ההוצאות על 'חלק' אחד - מחיר הקרקע, הנטיעות, העבודה, הוצאות ציבוריות, עד שיכניס - עולות לאלפיים פראנק ומשפחה צעירה יכולה להתפרנס מזה, חלקה אחת מכניסה בשנה 800-700 פראנק.
''בעת האחרונה מתחילים בני ירושלים להיאחז כאן, מחיר האדמה עולה, לאט לאט עוברת האדמה מידי איכרי פתח-תקווה לידי אנשים אחרים ולכן יש תקווה!, כי בקרוב תהיה פה מושבה גמורה. פה עובדים הרבה פועלים יהודיים יען כי הבעלים אינם פה והערבי אינו עובד אם איו עומדים על גבו, כחצי שעה אחרי זריחת החמה, בשעה שש (השעון הערבי מראה אז 12) יוצאים לעבודה. השמש מתרוממת, החום מתגבר, הזיעה שוטפת כזרם והמעדר מתנשא ויורד, ויש אשר הוא נרתע לאחוריו נפנעו באדמה קשה ורגבי אדמה קטנים ניתזים למעלה ופוגעים בפנים הרטובים ... הזיעה מרססת את האדמה והאדמה מעפרת את הזיעה.
''בשעה תשע מתחיל לנשוב רוח מערבי קריר, הרוח הזה מחיה את הנפש כמים קרים בצמאון עז. החום כאילו חדל, הליאות תעבור ושוב מתנשא המעדר ויורד, אלמלא הרוח הזה!, הנושב בימות החמה כל היום, כמעט שאי-אפשר היה לעבוד. אך יש אשר ינשוב רוח מזרחי לוהט, 'חמסין'! ואז החום נורא. החול בוער כמו באש, האוויר לוהט והרוח מלחך כלשונות אש, . יסער סער והנשימה מתקצרת, ביום כזה אין עובדים, בכל הקיץ יש כעשרה ימים כאלה, יחד עם ימות החמה באה הקדחת. השרב מחרך את שכבת האדמה העליונה - ובמקומות השפלים הרטובים יותר מדי בוקעים אדים רעים המביאים קדחת. אך הלוא 'הקדחת אינה מחלה', כלום לא סבל יעקב אבינו שרב ביום וקור בלילה בשביל אהבתו . אהבה לנערה - לארץ-ישראל לא כל שכן !
70