| התוכן | עמוד קודם | עמוד הבא

יחידים בכל המרחב הגדול שעברו בו למעלה משעתיים ברכיבה על חמורים זריזים. הכפר האחד קטן מאוד, צניפה אפורה של תילי חומר מעורמים זה על גבי זה, בלי סימן ירק מסביב. השני מרוחק יותר לצד דרום וגדול מן הראשון, אף הוא מראהו כזה, אלא שמעט אילנות ירוקים סביבו ושניים-שלושה בתים גבוהים יותר מזדקרים מתוך הערימה האפורה.

אמר האגרונום : ,זה הכפר הקטן כפר-סבא. אפנדי אחד, שרוב אדמת הכפר שייכת לו, מכר אדמה זו, שהערבים לא רצו לחכור אותה ממנו, כי זיבורית היא בעיניהם. הכפר הגדול יותר - כפר קלקיליה, כפר של גנבים ושודדים'.

,שני הרוכבים הגיעו למחוז חפצם, צריף עץ ארוך שצמוד לו צריף עץ שני'' קצר ונמוך ממנו, כאילו ניצבו כאן להעיד על חזקה יהודית בכל השטחים הללו המכוסים עשבי בר מלבד שני פסים חומים של אדמה חרושה במרחק של כרבע שעה הליכה מן הצריפים. נראה שרק תמול-שלשום התחילו כאן לחרוש. - - -

''התעורר בו חשק להילוות מעט לחורשים, עד שהפועלים יביאו את הסוף החתוך ואת חבל הסימון עם הדקרים. משבא אצל החורשים ביקש מאחד מהם את המושכות והמחרשה ומבוקשו ניתן לו. הנסיון עלה יפה וליבן נמלא חדווה והנאה. מה נחמדה החרישה באדמה בתולה והיא טובה ורכה ונכבשת מרצון בלחישת חחיתוך, וחיא כאומרת תודה שמחדשים ומגלים פניה למול השמש, מחרשה שוקעת עד למלוא כנפיה ופותחת תלמים לרוחב, למעלה מן הרגיל. ניר אחד מכסה על הקודם לו, לבלי הכר בין אחד למשנהו. חותכת ומכסה את גבעולי החילפה והשיחים ולא ניכר כי באו אל קרבה של האדמה. דומה עליו שגם הסוסים הולכים בתלמם ברוב תענוג ואינם מתייגעים כלל, כשם שהוא עצמו אינו מתייגע בלכתם אחריהם. הוא והסוסים מטיילים עתה בתוך היער העומד לגדול כאן. הוא ממש רואה בעיניו היאך השממה הופכת את עורה וצבעה מעור ירקרק-חוורוור של החילפה לאור אדמדם-חומחום של אדמה נקיה וקלה. כוח הדמיון מתחיל לשחק בו ולהשתעשע בעצמו. האמונה בכיבושים נוספים גואה בו ומרחיבה לבו, וכולו מתמלא אמונה בטוב ורק בטוב. - --

''קולו של זימלר ניתק את רקמת הזיותיו :

'כבר חשבתי שחטפו אותך או שברחת. אני אומר לך : היה זה צלי שלא אכלתי כמוהו מימי. אבל רואה אני שאין אתה אוהב אוכלי זרזירים. אני ידעתי

60