המחנה נמצא ליד הדרך אשר הובילה מכפר-סבא לכפר-סבא הערבית ולקלקיליה. הכוונה היתה שהקבוצה תשמש חוליה מקשרת בין המושבה לבין משק '',האוצר'' ויחד עם ''הכובש'' תהווה קו מגן מזרחי למושבה. בבואם למחנה מצאו במקום צריף חדר-אוכל, צריף למוסדות כלליים מבנה למאפיה ומגדל מים חלוד. מנס-ציונה הביאו צריפים למגורים, למכבסה-מקלחת, לבית-שימוש ולהקמת לול ורפת. העובדים בפרדס קיבלו 20-15 גרוש ליום עבודה ובבניין - עד לירה ליום.

י. שר, מאנשי הקבוצה, מספר :

''מושבות השרון, אשר עד כה שמרו אמונים לעבודה עברית, הולכות ונפרצות לעבודה ערבית זולה יותר ולא מאורגנת, על כל הבעיות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות שלה. ובראש המושבות האלה צועדת כפר-סבא. ההסתדרות והנהגת הישוב יוצאות למלחמת-תנופה נגד התהליך המסוכן הזה. ברור שעל-ידי תוספת קיבוצי עבודה במושבה אפשר להבטיח ביתר יעילות את המלחמה על עבודה עברית מאורגנת. מתחילה פרשה ארוכה של משמרות ליד שערים נעולים, משמרות שבהן משתתפים ראשי הישוב וההסתדרות, סופרים ומשוררים והפוסק האחרון היא לא פעם השוטר הבריטי, המוזעק לשמור על הסדר,

''אווירה נעשית יותר ויותר סוערת, הוויכוחים הולכים ומחריפים.

''כזאת היתה האווירה החברתית והציבורית כאשר עברנו לכפר-סבא. לשכת העבודה מעמידה לרשותנו כמה מקומות עבודה : משק 'האוצר', פרדס רבינוביץ,משק 'קלמניה'. חברינו רוכשים קביעות בפרדסים, אבל אלה במיעוט הרוב נזקק ללשכת עבודה. לא פעם נשארים רוב החברים ובעיקר החברות, בבית מחוסר יום העבודה.

''כל זה משפיע כמובן על המצב החברתי, אמנם מגיעה אלינו עליה ניכרת מתנועת ''הנוער-הציוני'' בפוליו, אולם רבים העוזבים והעוברים העירה. בקבוצה הולך ומוקם משק עזר לא גדול : מספר פרות, לול ; המאפיה מספקת לחם למושבה מוקם גן-ירק לא גדול. חברינו מתערים בחיי הפועלים של המושבה. חבר שלנו מצטרף ללשכת העבודה, וחבר שני מצורף למועצת הפועלים. אנו לוקחים חלק פעיל בחיי המושבה הנסערים, באסיפות, במשמרות ועל דפי העתונות התנועתית וההסתדרותית.

''ב-1936, עם פרוץ השביתה הכללית של הערבים והמאורעות, מתרוקנים

410