הקיבוצים בהתארגנותם

''בכניסתנו למושבה היתה לנו פגישה קשה עם ציבור מתנכר, חרד על קיפוח יום עבודתו ומדקדק בכשרותך הפוליטית ובהשתייכותך למפלגה הנכונה. רוב ציבור הפועלים במקום משתייך ל'אחדות-העבודה'' והנה, השמועה עלינו כעל חברי ''הפועל הצעיר'' , כניסתנו למושבה עם דגל תכלת-לבן על האוטומובילים ובוודאי גם החרדה למצב העבודה - הביאו, שבמקום קבלת-פנים חברית שחיכינו לה באו דרישות לעזוב את המקום בו ביום. כעבור שבוע, אחרי בירור, סוף סוף הסתדרו העניינים ואנחנו כעת פועלי כפר-סבא לכל דבר, הולכים ומתאקלמים ונהפכים לחלק אורגאני של המושבה.

ברוך פריבר, בעל חלקת אדמה, הרשה לנו להעמיד את המחנה שלנו על אדמתו, זו גבעה גבוהה ועליה הקימונו את המחנה שלנו, וכבר קוראים למחנה קבוצת ל''ג.

''במחנה שלנו 12 אוהלים בריבוע ואחד גדול מצביא עליהם - הוא המטבח וחדר-האוכל. גשם מעל ורפש מלמטה, וגם העבודה מועטה, אבל השמחה במעוננו. מלבד הפרנסה דאגותינו הראשונות- הן לזרוע ולעבד את הקרקע, כי הלא לכך חונכנו והכשרנו את עצמנו. חרשנו את 15 הדונאם של המגרש שלנו ושתלנו ירקות בשביל המטבח ומיקשת אבטיחים. הקימונו צריף לחדר-אוכל ומטבח. הצריף צר וארוך והרצפה חימר, אולם בלילות שירה וריקודים ונדמה לך, כי גדל הצריף והקירות זזו, כי הלא כל המושבה איתנו בריקוד. הקשרים עם המושבה מתהדקים ואנו נכנסים לחיי הציבור, למועצת הפועלים ולוועדותיה.

''הנה בנינו לאחרונה עוד צריף של חמישה חדרים (80 לא''י). אבל הוא הכרחי לשני התינוקות שנולדו ולאמהות.

''כמעט שכחתי, הלא הקימונו פחחיה לעבודות פח במושבה וזצר הפחח חולש עליה. הוא התחיל בתיקון פרימוסים, עושה כלים שונים מפח וגם לעבודות גגות, וזו תוספת רצינית לגזבר ולהתבססות במקום''.

''המפלס''

409