הקיבוצים בעלייתם ובהתארגנותם

הגורם העיקרי בקבלת עבודה בקבלנות ובכך שם לאל את הטענה המקובלת על האיכרים בדבר יוקר העבודה של הפועלים העבריים.

חלומו של הקיבוץ לעלות על הקרקע התגשם ב-1932, כאשר הקבוצה הראשונה של חברי ''הכובש'' עלתה להתיישבות על אדמת ואדי-יפו ומוסק.

דומה שלא היו ישובים רבים שהועמדו במבחן כה קשה בכל שנות המאורעות ולאחר מכן בכל שנות מלחמת השחרור, כרמת-הכובש, היא הפכה לסמל הדבקות והעקשנות של הישוב היהודי, כל מאמצי הערבים מכפרי הסביבה לעקור את רמת-הכובש מאדמתה התנפצו כאל סלע.

ההעברה הגדולה של חברי הקיבוץ לרמה בוצעה בשנת 1935; בכפר-סבא נשארו עובדי המאפיה והמשתלה בלבד.

במאורעות ב-1936, נפלו אליעזר ליזר מכדור תועה במחנה כפר-סבא וחיה פרוינד, בעמדת תצפית על גג הבריכה ברמת-הכובש,

ב-1938 , השנה השניה למאורעות, חדרה למחנה הקטן בכפר-סבא כנופיית מרצחים ודרך חלון המאפיה ירתה צרור כדורים ופגעה באחד החברים שעמד ולש בצק, הוא נהרג במקום,

חברי הקיבוץ המשיכו ביתר שאת בבניינו של המשק, גם בימי המאורעות, רבים נפלו בדרכם לעבודה ובשובם ממנה על-ידי כנופיות שארבו להם וע''י מוקשים שהונחו בדרכים אך כל אלה לא ריפו את ידיהם של החברים,

חובה לציין את חלקם הגדול של אנשי''הכובש '' במערכה הגדולה על עבודה עברית בכפר-סבא, שהחלה בשנות ה-30 הראשונות. הם עמדו במרכז המערכה על כיבוש העבודה ואף ישבו במאסר, בראש המערכה הזאת ובכל שאר הפעילית הציבוריות של הפועלים בכפר-סבא השתתפו חברי ''הכובש'' יוסף בנקובר, אברהם אובולניק, זלמן אלפרוביץ, שגם היה מזכיר מועצת הפועלים, יעקב לנדאו, עובדיה פורת, חיים דן ואחרים, כפר-סבא חייבת רבות לפלוגת ''הכובש'' ולאנשי רמת- הכובש על עמידתם הגאה ועל תרומתם לעיצוב דמותה החברתית,

קבוצת ל''ג

ב-1929 באה לכפר-סבא קבוצת ל''ג, שהיתה הקבוצה ה-33 של אנשי ''החלוץ'' שעלי מרומניה, קבוצת ל''ג התקיימה בכפר-סבא עד סתיו 1931 ולפי הצעתו של אליהו גולומב הצטרפה לקבוצת חפצי-בה בעמק חרוד. אחדים מחבריה הצטרפו לאחר מכן למושב כפר-ויתקין. ב-10 ביולי 1929 כתב ד. ב. אחד מחברי הקבוצה :

408