הוועידה החקלאית השישית בבית הפועלים החדש.

מזומנות השתתף בישיבות אלה אחד מחברי הוועד הפועל של ההסתדרות.

באחת הישיבות, שבה השתתף ברל כצנלסון, התעוררה שאלת שמו של המוסד המשותף הזה. ברל הציע בהלצה את השם ''מרכס'' על שמות שלושת הישובים - מגדיאל, רעננה וכפר-סבא.

השנים הללו היו גם השנים של ראשית ההתמודדות על זכות אזרח במושבה, על מידת הקנאות שפעמה בלבות עסקני הפועלים הראשונים, אייזנברג, בנקובר, ברזובסקי, חסקלברג ואחרים, יוכיח המעשה הבא. כאשר הופיע בראשית 1928 סופר ''דבר'' בשרון והביע את רצונו להתישב בכפר-סבא הוא נדרש על-ידי עסקני הפועלים לרכוש דונאם קרקע, כדי שיוכל להבטיח לעצמו זכות בחירה הוועד. ההתמודדות בין הפועלים והחקלאים לא היתה חריפה בשנים הראשונות והיחסים ביניהם היו תמיד אדיבים ותרבותיים. הפועלים היו גם הדיירים בבתי האיכרים.

חרף ההתמודדות העקשנית שהתנהלה בשנות השלושים הראשונות בין ציבור הפועלים לבין החקלאים הלך ציבור הפועלים וגדל ובסוף 1935 מנה כ-1500 נפש. הוקמו שיכוני הפועלים א' (הרחובות אהרונוביץ וארלוזורוב), וב' (הרחובות ברנר, בוסל ובילינסון), ג'(הרחובות גורון וגאולה) וד' (טרומפלדור והגר''א) והם נהיו במרוצת הזמן חלק בלתי נפרד ממרכז העיר. רבים מהפועלים רכשו חלקות קרקע ואף בנו בתים פרטיים. ועם פרסום החוקה הראשונה למועצה המקומית (1936) שוב לא העלה איש על דעתו לראות את הפועלים העבריים במקום כ''זרים '' .

בתים רבים לפועלים הוקמו, כאמור, בשנים הללו, אך ביתם שלהם ''בית הפועלים '' , טרם הוקם. שני בתי הפועלים שהוקמו, הראשון (צריף) ב-1929 והשני בסוף 1930, לא הספיקו לצרכי הציבור. בבית השני היו שלושה חדרים - מזכירות, חדר קריאה ולשכת העבודה וקטן היה מלהכיל את כל הפועלים שבאו לאסיפה או להרצאה. מרבית העניינים התנהלו בכיסיהם של המטפלים בהם. בשנת 1935 נמצאו מוסדות ההסתדרות פזורים ומפוזרים בבתים קטנים, בשני צריפים (צריף מפא''י וצריף ''הפועל'') שדלתותיהם וחלונותיהם היו פרוצים ביום ובלילה. העניינים הכלכליים המסועפים, וגם ענייני החינוך, התנהלו בקופת ''מילווה'' של העובדים ובסניף ''דבר ''.

בעוד הציבור מתלבש על אפשרות הקמת בית-פועלים נפתח בכפר-סבאן בספשמבר 1935 , ''קלוב עבודה'' לפועלים שהיה המועדון התרבותי הראשון

401