בית ההסתדרות החדש

שהוקם במושבה. הקלוב נפתח ברחוב החלוץ, בבית שכור בן ארבעה חדרים - חדר קריאה, חדר משחקים, חדר לחוגים, וחדר למסיבות. מטרתו של הקלוב היתה ''ליצור פינה הסתדרותית עם תוכן תרבותי שבה יקבלו הפועל והעולה החדש את התורה הציונית והסוציאלית'' נטע הרפז, מראשי המרכז החקלאי, הודיע שעל ציבור הפועלים רובצת האחריות לכך שהמושבה כפר-סבא לא תיחרב בפעם הרביעית ועל פועלי המקום לגשת בהקדם להקמת בית הסתדרות גדול.

ואמנם, בהתחלת 1936, הונחה סוף סוף אבן-הפינה לבית הפועלים הראשוו ולידו אולם קולנוע עם יותר מ 800 מקומות ישיבה. הקמתו של הבית הופרעה בגלל פרוץ מאורעות 1936, אך חודשה אחרי זמן קצר. הקמת הבניין מימנה בתרומות ימי עבודה של הפועלים ובתרומות בכסף (שבהן השתתפו גם החקלאים). בית-הפועלים עלה 5000 ל''י. התרומות כיסו כמחצית הסכום והשאר נתקבל בהלוואה מקרן חוסר עבודה ומבנק ''יפת'', בהמלצת חברת ''ניר'', אגב, בין העובדים היו רבים מבין פליטי יפו, שהביעו את שמחתם על שנפל בחלקם לעבוד בבניית בניין ציבורי במושבה.

באוגוסט 1937 נחנך בית הפועלים ברוב עם ובמעמד אנשי ציבור רבים. בדברי הפתיחה מסר ש. אנגל דו''ח בשם ועדת הבנין ואמר , שמאז רכישת המגרש (5 דונאם) עברו חמש שנים ונערכו שלוש מגביות בקרב ציבור הפועלים. הקמתו של הבית עלתה 5000 ל''י. 306 פועלים השתתפו בתרומות בימי עבודה ועוד 266 בכסף ותרמו 1377 ל''י , בהן 65 ל''י של לא חברי ההסתדרות. מזכיר מועצת הפועלים ב. מינקובסקי (מניב) , חבר '' הכובש'' , אמר , שאין זה מקרה שציבור כובשי העבודה במושבה הוא גם הנושא בעול המעשים התרבותיים. ואמנם שימש בית הפועלים ועודנו משמש עד היום הבית הציבורי היחיד לאירועים חגיגיים חברתיים בעיר.

בשנת 1941 ניגשה חברת , ,הציבור'' (בעלת נכסי ההסתדרות) להקמת בית-הסתדרות (ברחוב ירושלים). הבניין המרכז בתוכו עד היום את כל מוסדות ההסתדרות הארגוניים והחברתיים, לרבות ספריה יחידה בעיר וחדר-עיון לתלמידים בחינוך על-יסודי. בית הסתדרות זה נטל על עצמו בראשית קיומו ב-1941 את אכסונו של בית החינוך התיכון על-שם ברל כצנלסון, והוא שכן בתוכו עד שנת 1945. לידו הוקמו בית ''דבורה'' לצרכי מועצת הפועלות וארגון אמהות עובדות קרנות הביטוח, בית ''הפועל'' שהוא עד היום הארגון הספורטיבי היחידי בעיר, וכן בית ''הנוער העובד''.

402