צריפי בית הפועלים הראשון
גם במיפקד הכללי הראשון של העובדים, שנערך על-ידי הוועד הפועל של ההסתדרות (10 בספטמבר 1922), ושבו נקראו להתפקד ''כל העובדים העברים בארץ-ישראל, מהישוב החדש והישן, גם אלה שאינם חברי ההסתדרות, כל החיים על יגיעם בלי לנצל עבודת הזולת, הן בעבודת כפיים והן בעבודה רוחנית'', לא נפקד בכפר-סבא אף פועל עברי אחד.
בראשית 1914 כתבו מכפר-סבא : ''בכפר-סבא עובדים עכשיו שני עגלונים עבריים, שני חורשים וששה פועלים יומיים. מחיר העבודה 10 גרוש וחצי ליום''. ובחודש אב אותה שנה כתבו מכפר-סבא : ''מספר הפועלים העבריים התמעט ועמד על שמונה בלבד. המטבח שנפתח סובל לרגל מיעוט מספר האוכלים''.
בגליון ''הפועל-הצעיר'' מחודש אייר תרע''ז (1917) מסופר, שבכפר-סבא עובדים 16 פועלים חקלאים, מהם שבעה תימנים והיתר אשכנזים. ובט''ו בשבט תרפ''א כתב רושם הכרוניקה ב''הפועל-הצעיר'' : ''בכפר-סבא נמצאים כעת שבעה פועלים מהעולים החדשים. שכר העבודה ליום 25-20 גרוש. חוסר הסדר בענייני האוכל והלינה מכביד על קיומם של הפועלים''. בסקירה על פועלי המושבות בדו''ח לוועידה הרביעית של הסתדרות הפועלים החקלאיים צויין, כי בשנת 1922 היו בכפר-סבא 22 פועלים, ארבע פועלות ואשת עובד אחת, ביחד 27 פועלים, מהם 25 חברים בהסתדרות. בשנת 1926 היו בכפר-סבא 76 פועלים, 20 פועלות ו-12 נשי עובדים; בסך הכל 108 פועלים, מהם 81 חברים בהסתדרות.
השינוי הבולט במספר הפועלים חל בשנים 1927 - 1930 עקב התפתחותה של המושבה כתוצאה מהנטיעות הגדולות של הדרים וכניסתם של קיבוצי ההכשרה (,,הכובש '' ). לפי מיפקד שנערך ב-1931 היו בה 1,405 נפש, מהם 396 פועלים, 139 נשי-עובדים ו 78- פועלות; בסך הכל 613 פועלים, מהם 544 חברים בהסתדרות. בשנים אלה כבר פעל ועד פועלים שנבחר באסיפת פועלים. היקף פעולתו של הוועד היה קטן למדי. קוייס שיתוף פעולה עם הוועדים במגדיאל וברעננה. לעתים
400