עצרת חג למחזור מ'

עצרת חג למחזור מ'

מראשית תש''ה. ''הוועד המנהל חיווה את דעתו, כי למען הצלחת העבודה במוסד החדש רצוי הוא, שמנהל המוסד יגור במקום'', נאמר במכתב' ואמנם, לקראת שנת הלימודים תש''ו, עם כניסתו של מנחם זלינגר לתפקיד מנהל בית-החינוך התיכון, בעזרת המורים ברוך כצנלסון ופנחס פולק, עלה המוסד על דרך המלך. דמות, החברתית והלימודית נתעצבה וכבר בשנה הרביעית לקיומו זכה בית-החיניך להכרת האוניברסיטה העברית בירושלים.

ארבע הנחות יסוד היו למקומי בית-החינוך :

על אף הוויכוח הממושך בדבר הצורך בהקמת בית-החינוך בפיקןח זרם העובדים היה ברור, שבסופו של דבר יקום מוסד כזה.

כבר בראשית המחשבה על הקמת בית-החינוך התיכון היה ברור, שהוא יהיה בית-חינוך תיכון שלם, אשר מלבד ידיעות יקנה לחניכיו ערכי תנועת העבודה וערכי הגשמה,

ביסוסו של המוסד תלוי במשיכת תלמידים מישובי הסביבה, הנוטים ללמוד בעיר, ויהיה הכרח לעמוד בהתחרות עם מוסדות אלה, במגמות וברמת הלימודים, כדי למשוך תלמידים למוסד.

יש לדאוג לתלמידים, שרמת ידיעותיהם אינה מספקת להביאם לסיום הלימודים ולקבלת תעודת-בגרות.

זכה המקום וזכו התלמידים וליד סדן החינוך התיכוני בכפר-סבא עמד הסופר והמחנך ברוך כצנלסון, אשר החל את פעולתו החינוכית המבורכת כמורה בכיתות-ההמשך ואחר-כך בבית-החינוך התיכון, במשך 25 שנים, עד פרישתו לגימלאות בשנת 1965. בדמותו עיצב את אופי החינוך ואת דמות הנוער במקום ובסביבה.

בטקס הסיום של המחזור השני, שנערך באולם בית-הפועלים (26.12.1949) אמר פריפ' א. הלוי-פרנקל, בברכו בשם האוניברסיטה העברית :

''התוצאות המעולות שהושגו בבית-חינוך זה, הם עדות לכשרונות שאין להתבייש בהם של המנהל, של חבר המורים ושל התלמידים. הצלחתם מראה, כי לא סוג הזרם הוא הגורם לריבוי הידיעות ולהצלחתם של התלמידים, אלא היד המוכשרת המדריכה את תוכנית הלימודים ואת הוצאתה לפועל '' ,

הבעלות על המוסד בשנותיו הראשונות היתה בידי ועד ציבורי, שהיה מורכב מנציגי שלושה גופים : מועצת פועלי כפר-סבא (מיוצגת על-ידי ש. אנגל מ. הלנברג ופ. ספיר), ועד מושב כפר-מל''ל (מיוצג על-ידי י. בוגין) וועד מושב צופית (מיוצג על-ידי י. שפירא).

352