גן הילדים הראשון

רק נתן לכם את המפתח לחיים חדשים לפרוח ולהתפתח. הנני מברך אתכם בשם קבוצת 'הצבי' שתהיו נאמנים למולדת, לעמנו ולשפתנו'.''

שנת 1934 , היא שנת המשמרות על העבודה העברית, ששיאו היה בכפר-סבא. המאבק ,על העבודה העברית, קיבל את ביטויו גם בתוך כתלי בית-הספר. בחוברת '''פינתנו'' של בית-הספר, הכתובה כולה בכתב ידם של התלמידים, מחודש שבט תרצ''ה כותבת תמר יודלביץ, (כיתה ז' ):

'',כשהלכתי לבית-הספר ראיתי בפעם הראשונה משמרת, שעמדה ליד פרדסו של פ., עמדתי והיבטתי על הפועלים העבריים, העומדים לפני השער של הפרדס, והפועלים הערביים עובדים בתוכו. הלכתי ובדמיוני תיארתי לעצמי את המושבה כעבור שנים אחדות, שהיא תתרוקו מפועליה. למדנו, אני וחברי שכבר ידעו על כך בלי חשק. בהפסקה רצינו ללכת למשמרת, אך המורה לא הירשה. אך נשמע צילצול הפעמון בגמר הלימודים ונשמעה הקריאה ; כולם למשמרת. הכל התפרצו מתוך הכיתה ורצו אל המשמרת, לשמחתנו מצאנו, שחלק מהפועלים נתקבלו לעבודה.''

באסיפת הורים כללית (אוגוסט 1934 ) התריעו רוב המתווכחים על חוסר עמדה ברורה בבית-הספר בשאלות יסודיות של הארץ (עבודה עברית ושמירה) בכסות של הימנעות מפוליטיזאציה בבית-הספר. צבי ברזובסקי (בר-זיו) שאל : אם בית-הספר ישתמט מהגנה ברורה בעניינים אלה, מה יהיה אם תתחיל נסיעה והתיישבות בקפריסין - האם גם אז יהיה אסור להסביר לילדים את אופי התנועות הפועלות בכיוון זה למען העתיד?

יוסף יודלביץ דיבר נגד חלק מהתושבים, שעזבו מוסדות שונים (מפעל המים הכללי ובית-הספר הכללי) וייסדו מוסדות נפרדים : ''הם אינם רוצים בשלימות החינוך, לא בשלימות הכנסת ולא בשלימות המושבה''. אחדים מן המתווכחים עמדו על הסתירה שבין ההסברה שמקבלים התלמידים בבית-הספר לבין המציאות הקיימת בבית הוריהם. אחרי ויכוח סוער הוחלט, שאין מקום בוועד ההורים לאיש המעסיק עובדים זרים,

התבדלות - ואיחוד

340