תהלוכת תלמידים בחוצות המושבה
תהלוכת תלמידים בחוצות המושבה
ב-1934 היתה המושבה שרויה בלי הנהלה. הדבר נתן את אותותיו בתחומים ציבוריים שונים ובעיקר בתחום החינוך. כמעט כל חודש עמד בית-הספר ( 150 תלמידים בשמונה כיתות) סגור במשך ימים אחדים בגלל אי-יכולתם של ההורים לעמוד בעומס הכבד ללא השתתפות ועד המושבה, שחובותיו לא שולמו בשנתיים האחרונות. משרד הבריאות איים בסגירת בית-הספר בגלל מצב תברואי ירוד, הלימודים התקיימו בארבעה חדרים צרים ואפלים, ללא אוורור, ולא היו בו די חדרי שירותים.
''באחת השבתות ראה אותנו אחד הבחורים ושמו אריה (אריה ניר, כיום נציב בית-הסוהר) בהשתובבותנו, קרא לנו ושאל : ,האם רצונכם לסדר בכפר-סבא קבוצת צופים ? '' אנו, שהשבת שיעממה אותנו ביותר, הסכמנו והתחלנו לשחק במחניים. לבסוף קרא לנו אל החורשה וסיפר לנו על תנועת הצופים ועל מנהיגה באדן-פאול. הוא אמר לנו שעלינו להיות לא כצופים הקדמונים, צופי מלחמה, אלא צופי שלום, צופים עבריים. אחדים מאיתנו לא הסכימו ואחדים הסכימו וכך קיימנו בקביעות אסיפות ומיסדרים ועשינו פעולות לא רק בשבתות אלא גם בימי חול.''
''יום כ''ט באייר
קיימנו פעולה רגילה, הקריאו לנו מתוך 'חולמים ולוחמים',
''יום ט''ז בתמוז
מזל טוב. כבר פתחו את בית-הספר ואנו כבר למדני בו.
אחר-כך הלכתי לפעולה בצופים, אבל כולנו היינו יחפים
ואריה רצה ללמד אותנו מעט משטר וסדר ולכן הלכנו הביתה.
''יום י''ז בתמוז
היום מכרתי שתילים אחדים של בננות והרווחתי כסף
בשביל לקנות חגורות ,צופים', סכין ומשרוקית צופית.
'' ''י''ב באב (נשף המחזור)
אריה כתב לי פתק שעלי לברך בשם הצופים. אחר
שילדה בירכה את המחזור בשם תלמידי בית-הספר, בירכתי
אני בשם הצופים : 'הנה גמרתם את בית-הספר, שהוא לא
339