בית-הספר אוסישקין בחג ט''ו בשבט

וזוטא. לפי ספירת המחזורים שהחל בה מנהלו החדש של בית-הספר אריה אהרוני, סיים מחזורו הראשון את לימודיו בשנת תרצ''ב (1932). בספירה זו לא נכללו שלושת המחזורים הראשונים ולא הצלחנו לקבל הסבר מניח את הדעת לכך.

על חלקו של ועד המושבה הראשון, שנבחר לאחר אישור ההסכם בין שני הוועדים (ועד תושבי המקום וועד תושבי חוץ, שניהל את ענייניו בפתח- תקווה), בהחזקת בית-הספר, אנו קוראים בפרוטוקול מס' פז/1 מיום י''ח בכסלו תרפ''ז. שם נאמר, כי ההקצבה שנקבעה לצרכי חינוך היא 42 לא''י : 20 לא''י , לבית-תספר של מחלקת החינך; 12 לא''י לבית-הספר החרדי ; ו-10 לא''י לגן-הילדים. בישיבה השניה, כעבור ימים אחדים, הוגדלו ההקצבות ל-36 לא''י לבית-הספר הכללי; ו-20 לא''י לבית-הספר החרדי. בתקציב הראשון, שנערך על-ידי אברהם קירכנר (קרן), נקבעה ההקצבה לשנת תרפ''ח: 140 לא''י - 90 לא''י לבית-הספר הכללי; 30 לא''י לבית-הספר החרדי; ו-20 לא''י לגן-הילדים. אולם האסיפה הכללית מיום ד' בכסלו הגדילה את ההקצבה ל-250 לא''י : 140 לא''י לבית-הספר הכללי ; 40 לא''י לבית-הספר החרדי; 40 לא''י לגן-הילדים ו-30 לא''י לפעולות תרבות.

הדוד גבר על המורה

''האכסניה הציבורית הראשונה, שהיתה משותפת לאדם ולבהמה, המהווה עתה את הבית הציבורי, משמשת גם אכסניה ראשונה לבית-הספר, שבו מלמדים שני מורים ומורה אחת. ילדי המושבה שלמדו בבית ציבורי זה שהוא חסר אוויר ואור, סובלים בחורף מטחב ןבקיץ אוכלם החום הקשה. הצפיפות גדלה והולכת משנה לשנה. המבנה הרעוע מהווה סכנה לחייהם של הילדים והמורים כאחד. קרה ולבנה נשרה מעל לפתח הדלת ונפלה על ראשו של אחד המורים בעת שיצא מהשיעור ובנס לא נפגע. שכנו של בית-הספר הוא המקווה. כל אימת שמודלק בו דוד הקיטור, שמעבר לקיר, מזדעזעים סיפי הבית כולו. לעתים גובר קולו של הדוד על קולו של המורה בכיתה''.

למרבה הצער לא חל שינוי כלשהו במשכנו של בית-הספר בעשר השנים הבאות, פרט לכך שנוספו שני צריפים שהוקמו בחצר הוועד ושלא רק שלא סיפקו את הצרכים, אלא אף לא התאימו למטרה שלשמה נבנו.

338