כפר-סבא ובשעה הקבועה התייצבו בראשו משוריינים בריטיים והובילו את השיירה דרך כפרי האיזור. בימים שלא הגיע הליווי הצבאי שבתה התחבורה לצפון הארץ וממנה. גם התחבורה לתל-אביב היתה מצומצמת ואוטובוס יצא לדרכו רק כשהתאספו נוסעים במספר מספיק. השגת קשר טלפוני מכפר-סבא אל מחוצה לה ארכה שלוש שעות.
אחד ממעשי הרצח השפלים ביותר בימי המאורעות של 1936 , שבוצע בגבולית המושבה, היה רצח ארבעה מעובדי משק ''האוצר''. היה זה רצח ברוטאלי ואיום,שביצע לאור השמש, ביום ששי ג' באלול תרצ''ו (21.8.36), בגמר יום העבודה במשק. הרצח אורגן ביד קרה ומאומנת וכוון מלכתחילה כלפי עובדים אלה, שעד רגעי מותם קיימו יחסי שכנות טובים עם החקלאים הערבים שבסביבה וביחוד עם הפועלים הערבים, שמצאו במשק זה תעסוקה ופרנסה בכבוד.
המשק, שהשתייך לחברה ''האוצר הארץ-ישראלי לחקלאות'', היה משקו של יהושע חנקין, שגאל כ-750,000 דונאם אדמה בכל הארץ. ערביי קלקיליה חיפשו כל העת דרכים לבטל את קניית אדמות המשק (120 דונאם) שנרכשו ממשפחת שנטי הערבית. הם תבעו את הקרקע במשפט - והפסידו בו - וביקשו להחליף את השטח בשטח אחר, גדול יותר, אבל חנקין לא ויתר על האדמה.
ביום הרצח, סמוך לשעה 3 אחה''צ, יצאה מכונית-המשא של המשק להחזיר את הפועלים למושבה. אף כי הדרך היתה בחזקת סכנה, היו פועלי כפר-סבא באים לעבודה במשק זה במשך כל ימי המהומות. במכונית ישבו עשרה פועלים וליד ההגה ישב מאיר בלקינד.
כ-300 מטרים עברה המכונית בלי כל תקלה. הסביבה נראתה שקטה וכאילו לא רחשה רעה לעובדים החוזרים למושבתם. כרבע שעה לפני כן נראתה שיירת הצפון עוברת בדרכה לכפר-סבא, ולא נורתה עליה כל יריה, הנוסעים היו בטוחים ושלווים בדרכם, אך המרצחים כבר ארבו להם.
שיירת הצפון אך הגיעה לכפר-סבא והמכונית המובילה את הפועלים נתקלה במכשולים. בתוך התלמים היו פזורים אבנים. המכונית חרשה לעצמה תלם בכבידות. הגלגלים שקעו ותלכו בחול. פתאום, ממרחק של שלושת מטרים, מאחורי מחסה צברים גדולים, על גבולות הפרדס של חג' סלים עבדאללה, מראשי קלקיליה, הומטרה על הנוסעים אש חזקה. הכדורים באו משני צידי הדרך. הכדורים הראשונים היו מכוונים כלפי הנהג. בלקינד עשה מאמץ וכיוון את רובה-הציד
293