השומר העברי הראשון אהרון אוסטרובסקי
מפותח ושליו לכאורה, אולם תושביו לא היו שלווים כלל ועיקר ומאז תחילת הישרב היהודי בשרון, נודעו בשנאתם העזה אליו והצטיינו במעשי האיבה כלפיו.
''בסוף שנת 1909 חזרתי לכפר-סבא. 'אלהים הביא אותך עכשיו בחזרה אלינו', אמר לי נתן רפופורט ומיהר לספר לי על השמירה הרעועה, על עדרי השכנים הרועים בכרמי השקדים באין מפריע ומחריבים אותם ועל השומרים הבדואים, היושבים כאן לא כדי לשמור על הנטיעות, אלא כדי לקבל מתנות מהרועים. עוד באותו ערב הביאני, בפתח-תקווה, לפני ועד כפר-סבא והצעתי נתקבלה. נתקבלתי כשומר רוכב שלישי, נוסף על שני הבדואים. לא שאלתי לתנאים ולשכר. קניתי סוסה ואביזרי רכיבה, נשק וכו', ובן-יום הפכתי להיות שומר - שומר יהרדי ראשון על אדמת כפר-סבא.
''רכוב על סוס סיירתי בכרמי השקדים וראיתי את כל ההרס שעשו בהם העדרים בהיעדרי. אנשי ועד כפר-סבא פעלו מתוך הכרח דוחק, ואני, לפני תפקיד קשה ומסוכן. לאור היום סיירתי לבדי ובלילות לקחתי עמי את השומר זייד מבדואי הנגב. הרועים שהיו בשדה לא החשיבו את נוכחותי ורק למראית עין אספו את בקרם מן הכרמים, ובהתרחקי חזרו לסורם. בלילות הייתי מוצא את עדרי הבקר בכרמים ואנשי השייכים מקלקיליה, לבושי פרוות כבשים ומעליהם עבאיות צמר כבדות, אלותיהם הארוכות בידיהם, נהגו את בקרם לחלקות הדשנות-ירק ביותר. בשמירה מאומצת ביום ובלילה, כשזייד הבדואי מלווני ומשנן את הפצרותיו שלא להסתכן בסיורי יחיד בלילות, עלה בידי לגרש את העדרים מהכרמים לבלי שוב עוד. הכורמים, משנוכחו שאפסו עקבות פרסות עדרים, חרשום שתי וערב, מילאו בגרעינים, ולבלוב הצמרות ופריחתן הזנו את ליבם בתקוות.
''העצים, שעודם צעירים היו, לא הבטיחו יבול מרובה, וועד כפר-סבא החליט לקמץ בהוצאות שמירה בעונת השקדים. השגותי, שאף גניבות מעטות יעלו לנו בכבודנו, נדחו בטענות שומר ותיק בר-סמכא, והסתפקנו בשומן אפגניסטני אחד, ויחד גמרנו בהצלחה את שמירת השנה הראשונה. ניתן לי להרבות בשומרים עבריים ולציידם בנשק על חשבון הוועד. תפועל העברי היה עיקרי ואורגאני לכפר-סבא מיומה הראשון, ולשמירתה היה חיוני ביותר.
271