בשנה ה-70 לקיומה כפר-סבא היא עיר ידועה, מפותחת ומשגשגת. אך מה שהוציא את שמה לראשונה בארץ היה ההתנפלות הראשונה של תושבי קלקיליה על קומץ תושביה הראשונים, בשבת נחמו תר''ע (1910). לאחר התנפלות זו, שעוררה זעזוע בעולם היהודי, החליטו המוסדות הציוניים, בעזרת חברת ''עזרא'' בברלין, שעיקר עיסוקה היה בתחום התרבות, להלוות 20,000 מארקים לבנייתם של 12 הבניינים הראשונים בישוב החדש. עם התנפלות זו של תושבי קלקיליה על כפר-סבא מתחילים יחסי שני הישובים, שימיהם כימי כפר-סבא.

קלקיליה

דרך עתיקה מוליכה מקלקיליה לשכם ובימי המנדט הבריטי נסלל עליה כביש. במאה הקודמת היה הכפר בנוי כולו בקתות טיט, אך במאה זן גדל ונתעצם, והבקתות פינו מקום לבתי אבן. נוסף לפלחה, שעליה חיו התושבים דורות על דורות, נתפתח שם גידול ירקות וניטעו פרדסים רבים. הכפר גדל עד שנהיה לעיירה ומספר התושבים בימי המנדט עלה על 5,000 ועם קום המדינה, ב-1948, התקרב המספר ל- 17,000 נפש.

הכפר היה קן החזית בשנה האחרונה למלחמת העולם הראשונה, בין דצמבר 1917 לספטמבר 1918 , לאחר שהתורכים נסונו לעבר הירקון וקו החזית עבר מדרום לכפר-סבא. קו מסילת הברזל החיג'אזי הצר נסלל בתקופת המלחמה ובדרכו מהצפון לדרום עבר על פני קלקיליה. עם הכיבוש האנגלי נסלל קו רכבת סטנדרטי רחב מקנטרה לחיפה ואף הוא עבר ליד קלקיליה. תחנת הרכבת, שהיתה די מרוחקת מהעיירה, שימשה להטענת פרי-הדר מהסביבה. הדרך מיפו לשכם ולחיפה עברה ממערב לקלקיליה ועוברי-אורח היו נוהגים לנוח בצל העצים שליד קברן של נבי שמעון (הנביא שמעון). שם נחו, התפללו וסעדו ואף, כפי שתיאר זאת יפה הסופר משה סמילנסקי, שעבר פעמים רבות בדרן זו בדרכו לחדרה וממנה, נעצרו לעסוק במסחר ובספסרות בקרקעות. היה זה ישוב חקלאי

270