ראש המועצה המקומית אברהם קרן

כהונתה הראשונה של המועצה המקומית, בשבים 1939-1937. השני, אברהם קרן (קירכנר), היה ראש המועצה המקומית הראשונה. הוא סיים את כהונתו שלוש שנים אחרי הקמת מדינת ישראל (1951/2), אחרי שחזר ונבחר ארבע פעמים לתפקידו. השלישי, מרדכי סורקיס, כיהן עד 1962 כראש המועצה המקומית ומ-1962 ועד סיום כהונתו ב-1965, היה ראש העיריה. הרביעי, זאב גלר, מכהן כראש העיריה מאז 1965. לפני כן היה עובד הרשות ומזכיר העיריה.

בסקרנו את פעלם של ראשי העיר לא נעסוק בהשוואות, שהרי אין דומה כלל פעולות הפיתוח בתקופה שלפי קום המדינה לפעולה בתקופת קיומה של המדינה, כשראשי העיר היו פטורים מאותו מאבק ממושך עם השלטון הזר והעויין. לעומת זאת העליה הגדולה שנקלטה בעיר בשנים הראשונות לקיום המדינה, הדאגה לשיכון ולפרנסה והחרדה המתמדת לבטחון הצריכו מאמצים גדולים וכוחות נפשיים מרובים בנוסף על תשומת-הלב לפיתוח העיר ולשיפור שירותיה.

כפר-סבא לא היתה הראשונה בישובי הארץ וגם איו היא מהגדולים בישובי הארץ, ואפילו לא בישובי השרון. אך כפר-סבא זינקה, כפי שלא זינק אולי שום ישוב בארץ, מן השממה אל הגידול הבלתי-פוסק והפיתוח הדינאמי. בקנאה הביטה כפר-סבא אל המושבות הוותיקות והמבוססות ממנה, אך היא לא ניתרה מאחור ובהתפתחותה השיגה גם ישובים גדולים ממנה.

מה היה מקור כוחה של כפר-סבא? לא היו לה תנאי גיאוגראפיה או אקלים מיוחדים, לא חוף-ים, לא מחצבים ואף לא קירבה למרכז עירוני. אבל היו לה ציבור חלוצי ועסקני ציבור שהתאהבו בישובם, והם הפכוה למושבה גדולה ואחרי כן לעיר ואם בישראל. זהו הנשק הסודי של כפר-סבא והוא יעמוד לה בעתיד בפי שעמד לה בעבר.

בראש ציבור החלוצים והעסקנים, שברובם פעלו שלא על-מנת לקבל פרס, עמד מאז עלייתו לארץ פנחס ספיר (קןזלובסקי), שר בממשלת ישראל מאז 1955. בזכות פעלו למען בניינה ופיתוחה של כפר-סבא נבחר פ. ספיר, ב-1969, להיות לאזרח-הכבוד הראשון של כפר-סבא.

אברהם קרן

253