מראה הרחובות השרון (וייצמן) והרצל ב-1929

רושם הפרוטוקול (עמרמי) מספר, כי לאסיפה זו הוזמנו כל בעלי הנחלאותו 29 במספר, ומאחר שהם החליטו ברוב דעות על המשך קיומו של ועד תושבי- החוץ, שינהל את העניינים בפתח-תקווה, הודיעו 23 מבין משתתפי האסיפה, שהם עוזבים את האסיפה ולא יקחו בה חלק ואף לא בהצבעה. אלה התכנסו מיד לאסיפה חדשה ואליה הצטרפי אחדים מבעלי הנחלאות, שהיו תמימי דעים עם המתיישבים, ובאסיפה זו השמיעו הדוברים דברים קשים כלפי בעלי הנחלאות בפתח-תקווה, ואחר-כך בחרו את הוועד שלהם והודיעו על אי-תלותו.

מכתב לוועד הלאומי

במכתב, מיום ה' בחשון תרפ''ד (אוקטובר 1923 ) ניתן תיאור קשה ביותר על המצב בכפר-סבא, 20 שנה אחרי ייסודה של המושבה ו-12 שנה אחרי בניין הבתים הראשונים. וזה תוכן המכתב :

''לכבוד,

''חבר הועד הלאומי ובא-כוחו בהנהלה הציונית, ''אדון ח. מרגלית-קלוריסקי !

''בשם הישוב בכפר-סבא, בשם אלי שבאו לבנות את המושבה בפעם השלישית (זאת הפעם השלישית) אנו פונים אליכם בבקשה נמרצה לשיט לב למצב האי-נורמלי שאנחנו נמצאים בו ולעזור לנו ככל אשר תמצא ידכם, בעצה ובפעולה.

''במשך ימי קיומה של מושבתנו, זה כשתים-עשרה שנים, היו כל ענייניה נתונים בידי אנשים שישבו מחוץ למושבה, והישוב סבל הרבה מזה, ואולי זוהי הסיבה העיקרית לאי-התפתחותה של המושבה, למיעוט אוכלוסיה ולחורבנה זה פעמיים. כיום אנו נמצאים בכפר-סבא כשלושים משפחות, לערך יותר ממאה נפשות, אבל הסדר הקודם לא נשתנה, והוועד, ההנהלה, המזכירות, ספר האחוזה והקופה נמצאים בפתח-תקווה, ודווקא אלו שהנם כמעט כלל לא מעוניינים בכפר-סבא, שאינם חיים בה ורחוקים ממנה ריחוק מקום ולב - הם המדברים בשם המושבה והם המסדרים את חייה.

201