מראה הרחוב הראשי ב-1929
אנו מרגישים בכל רגע ובכל עניין עד כמה הדבר מזיק לנו, להכלל ולהפרש, מפריע בעד התפתחותה וסידור ענייניה החיוניים של מושבתנו. ולכן החלשנו עוד בראשית הקיץ ודרשנו להעביר את ההנהלה לכפר-סבא, אבל לא נענו לנו. אנשים ידועים קשי לב דחו אותנו בשתי ידיים. קיווינו שהאסיפה הכללית תעמוד לצידנו, אבל גם בזה בא מפח נפש : המעוניינים בדבר הצטיידו כל-אחד בשלושה ויותר קולות. אחזו בכל האמצעים והחליטו להשאיר את ההנהלה בפתח-תקווה. כולנו, בני המושבה, לא לקחנו חלק בהצבעה, ולאחר שנודעו לנו תוצאות ההצבעה עזבנו את אולם האסיפה, נפרדנו מעל בעלי הנחלאות, תושבי החוץ, ובחרנו בוועד התושבים, שתפקידו לנהל את ענייני המושבה ובראש וראשון לאחוז בכל האמצעים החוקיים בכדי להכניס את ההנהלה לכפר-סבא. בעלי הנחלאות נשארו באולם ובחרו בוועד משלהם, גם בחרו שניים מהתושבים לוועד ושניים למועצה, אבל החברים האלה התפשרו תיכף ומיד, מכיוון שלא הם ולא חבריהם התושבים לא השתתפו באסיפה ובבחירות, ובזה לא נתנו להם לזייף את דעת הקהל. לפי זה אין להם שום זכות לבהל ספרי האחוזה, החשבונות והקופה של המישבה ואף לא לדבר בשם כפר-סבא.
''החלטנו לפנות לוועד הלאומי ולבקשו שיתערב בעניין זה, ולקרוא למשפט את האנשים האלה הקוראים לעצמם ,ועד המושבה כפר-סבא בפתח-תקווה'...
''אנחנו מקבלים להסכים ולקיים את החלטות הוועד הלאומי ולמלאות כל אשר יושת עלינו. אבל מלבד כל זה רוצים האנשים האלו להשתמש במצבנו המיוחד ולדכא ןלהכניע אותנו. אנו עומדים כעת לפני קבלת הלוואה מההנהלה הציונית להקמת בניינים ולסידור משק, גם אפשר הלוואה מיק''א לסידור הספקת המים ולבניין בית-ספר ובית-כנסת במושבה ואנו זקוקים לסדר משכנתאות, והוועד בפתח-תקווה הודיע לנו, גם הודיעו לבאי-כוח מחלקת ההתיישבות, שלא יתנו לנו את ספר האחוזה ולא יסדרו בשבילנו משכנתאות, ואז נישאר בלי מים, בלי הבניינים הציבוריים הנחוצים, אף גם בלי אמצעים לבנות ולהיבנות. יודעים הם כמה נחוצים לנו כל הדברים האלה. יודעים הם כמה קשה לגמור סכסוך ציבורי כזה על-ידי משפטים ומנצלים הם את השעה.
''רצונם למשוך את העניין. יש להם מים, בתי-ספר, בתים ומשקים למקומותיהם, אבל אותנו, בכל חלק חשוב מאיתנו יביא לעזיבת המושבה, ואז יישארו המעשים והחלשים והם יוסיפו לעשות בכפר-סבא כטוב בעיניהם. כדאי לציין יחסם בעובדה חשובה ואופיינית אחת :
''על-פי הצעת המחלקה להתיישבות חקלאית החלטנו זה כחדשיים, ואז הסכימו גם הם בפתח-תקווה, להכניס משפחות אחדות של מגדלי טבק בסרביים למושבה ולתת להם אדמה בתור מתיישבים ובתנאים נוחים. גם אז היה הדבר למורת רוח להם ועכשיו כשהמשפחות התכוננו לעלות ולהתיישב השיבו פניהם ריקם ואינם ממלאים את מה שהם בעצמם החליטו והסכימו. בזה הראו האנשים האלו, הרוצים לנהל מושבה בארצנו, עד כמה עינם רעה בישוב.
202