בכפר-סבא באותה שנה היו בה 1405 נפש ובהם 396 פועלים, 78 פועלות ו-139 נשי עובדים - בסך הכל 613 פועלים, ומהם 544 חברים בהסתדרות. במספר זה נכללו ראשוני העובדים במשק גן-חיים וחברי הקיבוצים, שקיבלו הכשרה חלוצית וששאיפתם היתה כיבוש העבודה במושבה - קיבוץ רמת-הכובש, שהחל עוד בשנת 1926 להעתיק את חבריו ממקומם הראשון, מפתח-תקווה, לכפר-סבא ושמספר חבריו בסוף 1930 הגיע ל-93 , וקבוצת ל'ג ובה 37 חברים. בשנים שלאחר מכן השתכנן במושבה גם הקיבוצים המפלס, העובד הציוני, המנוף, העוגן, גבעת- השומר, יבנה, המחר וקבוצת-ברוכוב.

לפי מיפקד פועלי הכפר, שנערד באפריל 1930 , מנתה ההסתדרות החקלאית 10,108 חבר וחברה, כ-75 אחוז מכלל 13,300 פועלי הכפר שהיו באותה שנה. בכפר-סבא (כולל גן-חיים), היו אז 396 פועלים ו 18- פועלות.

כתב התחייבות

''לכבוד ועד המושבה כפר-סבא,

''הננו אחראים וערבים לפניכם על מספר של 3 עולים חדשים, צעירים וצעירות, אשר הנכם מזמינים על-ידי הממשלה מחוץ-לארץ, מהגולה, לעבודת הפרדסים והכרמים בתקופת העבודה הבאה. שום תקלה מזה לא תצא לכם, כל הדאנה לסידורם מיום בואם ארצה הננו מקבלים עלינן, ובשום פנים ואופן לא תיפול עליכם למשא,

בשם המרכז החקלאי, א. הרצפלד''

דומה, שבשירות אלו מקופלת כל התורה, על מה ולמה היה המאבק על העבודה העברית בשרון.

ראשית המאבק

''הגם בשרון ?''- כותרת זו נתן ''דבר'' (ביום 27.7.31) לידיעה האומרת, שכמה מאיכרי כפר-סבא מכרו את פריים לסוחר ערבי, ובחוזה המכירה הובטח, שרק עבודות הקטיף והסבלות ייעשו בידי פועלים מקומיים (יהודים) וכל עבודות

164