מנחם דרוין אחד הפועלים הראשונים בנטיעת פרדס

הכריז על גייס כללי של בעלי מקצועות ושל תלמידי בתי-הספר התיכוניים. אולם מאמצי ההסתדרות להצלת עמדות העבודה העברית במושבה נכשלו. היקפה של העליה החלוצית לא תאם את הצרכים, מה גם, שרק מעטים מהעולים שמו את פניהם למושבה.

הפרדס הראשון

''באוגוסט 1921 , בהיותי שומר רוכב על שארית הפליטה, חורשות האקליפטיס ושני כרמי השקדים הקטנים שנותרו מן הפרעות, קניתי חלקת קרקע בכפר-סבא, כדי לעבור לכאן מפתח-תקווה. כעבור כמה חדשים הגיע גם ד''ר סלור והקים על-ידי הגבול המזרחי של אדמת כפר-סבא צריף גדול ובו סידר בית-מרקחת ומרפאה וחדר ללינה בשבילו. הערבים החולים באו אליו בהמוניהם לריפוי.

''אשתי זהבה, שהיתה העוזרת שלו, הספיקה להכיר הרבה מנכבדי הערבים בסביבה, וביניהם חג' נימר איסבע, ראש עיריית קלקיליה, ואחיו חג' עבדאללה איסבע, שהיה חקלאי טוב. חג' עבדאללה איסבע היה אדם טוב ונוח לבריות וגם ידיד נפש עם ד''ר סלור. לעתים קרובות היינו מבקרים בביתו והוא היה מבקר בביתנו.

בשנת 1925 הוא שאל אותי מדוע לא נוטעים פרדסים בכפר-סבא - הלא יש אדמות כל-כך טובות וגם מים. כאשר עניתי לו, שמומחים ופרדסנים מפתח-תקווה קבעו, שאדמת כפר-סבא אינה מתאימה לפרדסים אלא רק לנטיעות בעל פרץ בצחוק והזמין אותי לבוא לראות את פרדסו, שהוא בן חמש שנים, ונטוע במקום הקרוב ביותר לכפר-סבא הערבית. הוא בחר כאדמה זאת, הדומה לאדמות כפר-סבא היהודית, וחפר שם באר הנותנת מים בשפע. ,פרדסני פתח-תקווה לא רוצים שתיטעו כאן פרדסים מפני שהם מפחדים שהענף יתרחב וירבה וייצא מגבולם'', הוא אמר לי.

ואהבתי את ענף הפרדסנות וגם למדתי את מקצוע אריזת הפרי. ביקרתי את הפרדס ומצאתיו במצב טוב. ביקשתי את חג' עבדאללה לבוא לפגישה במרפאת ד''ר סלור ושיחזור על כל מה שאמר לי, וכך היה.

''כשד''ר סלור שמע זאת אמר לי : 'קנה 100 דונאם קרקע וניטע פרדס בשותפות', כתבנו חוזה בעניין זה והוא היה המממן העיקרי של העסק, אולם

155