הוצאת יבלית והכנת הקרקע לנטיעות

העיסקה נתבטלה. סיפרתי על כך לאריה רפופורט, שהתיישב אז בכפר-סבא והוא אמר לי : ,אני אביא לך יהודים אחרים והם יעשו אתד את העסק לנטיעת הפרדס הראשון בכפר-סבא'. ואמנם, כעבור שבוע הוא הביא את יוסף סטרליץ ואת מאיר מצקין, וניגשנו מיד לחפירת הבאר ולחריש עמוק של השטח.

''מאיר מצקיו, אשר היה יהודי מאד דייקן וקפדן, היה נוסע פעמיים בשבוע לרחובות לשאול את פי משה סמילנסקי ואת פי מילר, שהיו מומחים גדולים לפרדסנות, מה ואיך לעשות.

''(נטענו רק שתילי חושחש וכל שאר השתילים היו 'לימטה' (לימון מתוק. לפי עצת איש מקלקיליה התקשרתי עם שטיין, בעל בית-מלאכה ביפו, והוא בנה לנו את המשאבה והרכיב אותה עם המוטור,

''הפרדס הראשון הזה הכניס חיים במושבה, הוא סיפק עבודה לפועלים ומשך עוד יהודים לקנות קרקעות ולנטוע פרדסים, אזכיר רק אחדים מהם :

אריה רפופורט, שנטע בשותפות עם וולפרט 50 דונאם פרדס וחפר באר פרטית פנחסי נטע 50 דונאם; האחים סבירסקי נטען 100 דונאם האחים אפשטיין - 50 דונאם; יצחק כהן ומילר נטען 30 דונאם ושנה אחריהם (1927) נטע גם אהרונוביץ פרדס גדול בן 100 דונאם, מלבדם נטעו רבים מן המתיישבים עצמם פרדסים קטנים בני 10-5 דונאם, והודות לכך התפתחה כפר-סבא במהירות, כן החלה הנטיעה הגדולה של פרדס למפרט.

''שכר עבודתנו הגיע ל-25 גרוש ליום עבודה. שכרו של פועל חקלאי יהודי היה 17.5 גרוש ליום ושכר פועל ערבי היה 10 גרוש ליום, העבודה בכפר-סבא היתה עבודה עברית מלאה וגם מאורגנת, בעד חפירת הבורות לנטיעה שילמנו 15-12 מיל לבור בן מטר מרובע. והיו פועלים שהיו מרוויחים 30 גרוש ביום.''

לילות שבת בליווי פסנתר

זה היה גם הבית הראשון שמתוכו נשמע נגינת פסנתר.

156