כ''ה באב - הוחלט שהוועד והמועצה מסכימים לשלם למורה אבי-שאול בעד שני חדשי החופש, אלול ותשרי, בתנאי שלא יגיש משפט.

פיתוח חקלאי

שיקומה המעשי של כפר-סבא החל רק במחצית השניה של שנות העשרים (1930-1925), עם התחלת נטיעת ההדרים ועם זרימת פועלים למקום מבין העולים החדשים, העליה הקיבוצית והבודדים מהמושבות הוותיקות. המשברים הכלכליים שנתלוו לעליה הרביעית הביאו לפיתוח מזורז של החקלאות בכלל ושל ענף ההדרים בפרט. בשנים אלה החלה גם ראשית ההתארגנות הציבורית, שהיתה מלווה מאבק על דמותה הציבורי של המושבה,

פרעות מאז 1921, שבהן נחרבה כפר-סבא בשלישית השכיחו את הוויכוחים הסוערים בכל הנוגע לעבודה עברית. ניכרת היתה השפעתם של המתנחלים החדשים, חדורי הרוח הציונית והליברלית.

וכך מצייר את מראה כפר-סבא (א. בן-ברק ) ''הפועל הצעיר'', כ''א בסיון תרפ''ח :

''שטחי כפר-סבא הרחבים, שהיו תמיד מלאי עצי שקדים, עומדים עדייו ריקים. פה ושם עוד נראים שרידי חפירות הגנה וחוטי ברזל מוחלדים וגלי קופסאות של מזון הצבא בערימות. כשעליתי על הגבעה האחרונה שלפני הכפר נגלו לפני המון אורות המציצים מהרבה בתים, וכבר מרחוק נשמעה שירת עובדים יהודים, השתוממתי למראה הזה : כפר-סבא זו שכנה פעם עם בתיה הבודדים בשפלה אחת ופתאום עשרות בתים מפוזרים על הר וגיא ושירת עובדים עברים ! איפה המון הפלאחים הערבים, שהיו בארבע לפנות ערב עוזבים את העבודה ופונים להם לכפריהם בקלקיליה ובאר-עדש? בכפר-סבא שירת העובד העברי ואני הלכתי חרש אחרי הקול.

ואמנם, עד שנת 1933 שלטה העבודה העברית במושבה, על אף הפרצות המעטות, ציבור הפועלים התחיל להשתרש בעבודה ובמקום, אולם המחסור החמור בפועלים, שנוצר כתוצאה ממניעת העליה על-ידי השלטון המנדטורי ערער את יציבות ועבודה העברית, והפועלים החלו נודדים העירה, רבים מן הפרדסנים מצאו שכדאי יותר להעסיק פועלים ערביים - ועל כן חלה הרעה חריפה במצב העבודה במשק המטעים, ''הצלת חזית העבודה במושבה - זוהי בשעה זו מערכת הגורל של הפועל העברי בארץ'' - בהכרזה זו יצא הוועד הפועל של ההסתדרות וקרא לציבור הפועלים להתגייס לעזרת העבודה העברית. גם המרכז החקלאי

154