דארעא, בשיחה משותפת שהיתה בין יחידים אלו, הרוצים לתת לכפר-סבא העתידה להיבנות מחדש צורה של משק עברי עובדו באו לידי מסקנה, כי האפשרות היחידה שישנה כדי לשמור על תנאי העבודה העברית במושבה זו היא למסור את המשק בתור פקדון לוועד הצירים, או למשרד הארצישראלי, והמתיישבים יהיו בבחינת חוכרים, באופן זה אפשר יהיה להכריח את המתיישביס לקיים את התנאי, שמר אוסישקין מעמידו על הן-צדקם המוסרי בלבד של מקבלי ההלוואה, בלי בטחון ממשי, את ההצעה הזאת הציעו באסיפה הכללית של מתיישבי כפר-סבא, אשר היתה במוצ''ש שעבר, באסיפה זו, שדנו בה מי יהיו המתיישבים בכפר-סבא לעתיד הציעו דורשי התיקונים שייקבעו מקודם תקנות המושבה ואחר-כך אפשר יהיה לברר מי הם המתיישבים. ואמנם, נבחרו חמישה אנשים לעבד תקנות ולהציע אותן לפני אסיפה כללית השניה, אשר תהיה במוצ''ש הבא''.

ל' בכסלו - סקיבין מוסר כמו שהיה את החלטת הוועדה בדבר הקמתה מחדש של כפר-סבא, באסיפה כללית, בהשתתפות 29 מבעלי הנחלאות, נשמעה בקורת קשה כלפי הוועד על-ידי רבים מהנוכחים. אז הוועד הקודם אישר ברוב של 11 נגד 7 ,

באותה אסיפה נתקבלה גם ההחלטה, הנהלת כפר-סבא תהיה מעתה בכפר-סבא עצמה, ולא בפתח-תקווה, אולם בפועל נתקל הדבר בקשיים רבים,

בטבת תר''פ כותב ''הפועל הצעיר'' :

''באור ליום ה' טבת היתה אסיפת תושביה של כפר-סבא, מר סקיבין מסר דו''ח מישיבת המועצה של ועד הצירים ביחס לבניין כפר-סבא, לפי דבריו, עלה בידי הוועד, אחרי יגיעה רבה, לקבל הסכמה, כי רק העבודה אשר תיעשה על-ידי כספי ועד הצירים, כמו בניין הבתים והמגרשים, מוכרחה להיעשות על-ידי יהודים, חוץ מעבודה זו - איש הישר בעיניו יעשה. רוב תושבי כפר-סבא מחו באסיפה נגד המשא-ומתן שניהל הוועד בלי השתתפות שני באי-הכוח שנבחרו על-ידם, ובעיקר נגד משא-ומתן בדבר עבודה זרה בכפר-סבא, שהם מתנגדים לה. הם הודיעו, כי הם עומדים על התחייבותם בינם לבין עצמם אשר חתמו עליה, כי איש מהם לא יתיישב בכפר-סבא אם לא יהיו קשורים מקודם בתנאי של עבודה עברית. סקיבין טען לתושבים : 'אתם קשרתם עלי קשר ! כולכם בעד עבודה לא-עברית, אלא שאתם מסתירים את הדבר, אני איני רוצה להסתיר ואני מודה שאצלי עדיין ספק אם לעבד אפילו את המגרש על-ידי יהודים''.

130