''באסיפה קמה מהומה לרגלי דברי סקיבין וכשהציגו אחר-כד את השאלה לפני כל אחד מהנאספים שיחווה את דעתו, ענו כולם - מלבד אחד שהוא תמים דעה עם סקיבין - כי בשום אופן לא יעבדו בעבודה בלתי-יהודית ולא יתנו גם לאחרים לעשות זאת. כל הנאספים חיוו את דעתם, כי מוכרחים להעמיד את המושנה על יסודות בריאים למען תוכל להתפתח''.

ז' בניסן - לצורך קבלת קומיסיה (משלחת) להערכת ההיזקים, הוחלש שה' פסקל ויהלום יסעו איתה באוטומוביל לכפר-סבא ולסדר בשבילם שולחן עם דברים טעימים - ולאחר מכן להראות לה את ההריסות והחורבנות בכפר-סבא. הוחלט לחתום על חוזה ומשכנתה למשרד הארץ-ישראלי, לשם תיקון הבית הציבורי.

ז' בסיוון - הוועד החליט להעמיד את הבריכה למים על ההר הגבוה וקווי צינורות בשני רחובות. הוחלט לפנות לוועד הצירים, שיבנה בתים בכפר-סבא שביל עולים חדשים ועל-ידי כך יגדל הישוב.

כ''ט באב - הוחלט להשתדל להתקבל אצל הנציב העליון היהודי הרברט סמואל ולהסביר לו מצבה של כפר-סבא.

כ''ב באלול - מער וסקיבין מסרו דין-וחשבון מהפגישה עם הנציב העליון.

הנציב הבטיח לעשות כל מה שיהיה אפשרי למען המושבה. אין הממשלה הבריטית יכולה לשלם בעד הנזקים שנעשו על-ידי התורכים. כן ביקש למסור דרישת שלום לכל המתיישבים ולהגיד להם שהוא תולה בהם תקוות רבות, כי האיכרים הם האלמנט הכי שוב בארץ.

בשנת תרפ''א (1921), עד המאורעות, התנהלו ענייני המושבה על מי מנוחות. נציג המושבה השתתף באסיפת הנבחרים בירושלים.

כ''ה בחשוון - הוחלט שהיות ששמירת המושבה אינה בסדר והקופה ריקה יש לפטר את השומר מחודש כסלו.

כ''ו בכסלו - הוחלט לשלוח טלגרמה של ברכה לנציב העליון לחתונת בנו. למכור את כל הזבל במכירה פומבית ולקנות ביפו מחזיק-מכתבים (תיק). הוחלט לקרוא לאסיפה כללית בט''ו בשבט. ההזמנות לירושלים יישלחו בפוסטה ולפתח-תקוואים והכפר-סבאים על-ידי שליחים.

131