כ''ח באלול - הוחלט לפנות במכתב לוועד הצירים, להסביר לו את מצבו של ברוך פריבר ולבקש להמציא לו מישרה שתתאים לו לפי מצבו (ידו נגדמה בתאונת עבודה), או שיקציב לו קרדיט חדשי של חמש לי''מ, הוחלט, שכל המעמיד מצבה בבית-הקברות ישלם שלוש לי''מ, או שיביא תעודת עניות ויפוטר מזה,

דוד לוונברג מספר :

''אחרי המלחמה, באסיפה כללית של בעלי הנחלות בפתח-תקווה, הוטלי עלי תפקיד המוכתר והשמירה במקום.

''תפקידי כשומר המקום הקל עלי את תפקידי כמוכתר, סקיבין ואני טיפלנו במרץ בהשגת תקציבים והלוואות לשיקומה של כפר-סבא והיינו נוסעים לעתים קרובות לירושלים לוועד הצירים, הגשנו תקציבים והשגנו הלוואות לשיקום בתינו, השגנו גם הלוואה בשביל מטעים מבנק אנגלו-פלשתינה, ובשנת 1920 התחלנו לשקם את הבתים ולנטוע שקדים '' ,

בשנת תר''פ (1920) מורגשת התעוררות בתחום הנהלת המושבה.

כ' בחשוון - אנצ'יקובסקי מציע להחליט בפרינציפ, שההנהלה תהיה מהיום והלאה רק בידי כפר-סבאים, זטלר תומך בהצעה, שיינפיין מציע, שההנהלה תהיה ברובה בידי הכפר-סבאים וליתר בעלי הנחלאות תינתן באות-כוח בלבד, נ. רפופורט דורש עיבוד תכנית בשביל המושבה כפר-סבא.

בכסלו תר''פ (1919) כותב ''הפועל הצעיר'' :

''בימים האחרונים התחילו לדבר למעשה על דבר בניין כפר-סבא ההרוסה, מר אוסישקין הבטיח להלוות לכפר-סבא 7,000 לי''מ לבניין 20 בית בתנאי של עבודה עברית - 250 לי''מ לבית ו-100 לי''מ למשק, אנשי כפר-סבא הסכימו כמובן, לתנאי זה, אלא שהם מפרשים למפרע את התנאי ואומרים לעצמם ולאחרים, כי הכוונה היא רק בנוגע לבניין הבתים, שצריכים להיבנות בידי יהודים, אבל במה שנוגע למשק - ,אוסישקין אתנו הוא ונגד הפועלים ! וכמובן שגם הוא איננו חושב אחרת'.

'',נבנה את הבתים ונהיה למשגיחים ! - זוהי בכלל הטנדנציה הגלויה בהקמת הריסות כפר-סבא, ישנם אמנם אחדים החושבים אחרת, שחושבים על דבר עבודה עצמית בכפר-סבא, אולם אלה הם מעטים והרוב מבטל אותם כעפרא

129