| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

כידוע היה כל פקיד חייב להשבע בעת קבלת המשרה, שלא ישלח את ידו לקבל שוחד. היו פקידים שנשארו נאמנים לשבועתם, אף על פי שבעקבהמשכורת הזעומה שלא ניתנה בסדר היו זקוקים מאד ל''מתנות'' כמו לאויר לנשימה. אז נודע למר פסקל בסוד, שבעת שיחה עם אנשים הזקוקים ל''רצון טוב'' מצד הפקידים, נוהגים פקידים חסידים ונאמנים אלה לפתוח פעם בפעם את מגרת שלחנם, כאילו מתוך משחק-ידים עצבני. פתיחות וסגירות אלו נעשות בכוונה ברורה ומפורשת, לאמר: ''ראה-נא, פלוני! אני אמנם נשבעתי שלא לשלוח יד לקבלת שוחד, אבל מגרה זו לא נשבעה. אם יש את נפשך, שפגישה זו תסתיים לטובת שנינו, הואילה-נא להכניס את ''מנחתך'' בתצלום: פ. פסקל 96