בשנת 1905 עלו אחריו אחיו אהרן ואברהם ואחותם מאשה. אהרן היה פועל בפתח-תקוה, לא הסתדר בארץ ויצא לאוסטרליה.

את אברהם הכניסה מאשה אחותו לבית-הספר החקלאי מקוה-ישראל. שם למד כשנתים. אחר-כך עבד כפועל חקלאי בפתח-תקוה ובכרמי השקדים של כפר-סבא. עם התחלת בנין שכונת תל-אביב ליד יפו, כשגדלה הדרישה לסתתים יהודים, למד את מלאכת הסיתות והכין אבנים מהוקצעות לבנין הגימנסיה ''הרצליה''. אבק האבנים הזיק לבריאותו והרופאים יעצוהו להסתלק מעבודה זו. אז יצא לאוסטרליה אל אברן אחיו. התישב בעיר פרת, למד את מלאכת הצילום והתפרנס בה. כל הזמן קיוה לחסוך לו סכום כסף, לשוב ארצה ולסדר לו משק. בינתים התאזרח באוסטרליה. בזמן המלחמה הקודמת שרת את המדינה כצנזור. אחרי סוף המלחמה ההיא בא לבקר את קרוביו בארץ ועשה צילומים אמנתיים מפינות שונות של תל-אביב בהתהוותה. מכאן נסע לפאריס ולמד את מלאכת הצינקוגרפיה. בה עסק באוסטרליה עד המלחמה הזאת. לפי הידיעות שקבלנו ממנו, משמש הוא כעת בתפקיד שופט-שלום עירוני בפרת. - שם הרבה לעזור למהגרים ןלשד''רים שנסעו מארצנו לאוסטרליה. הוא לוקח חלק פעיל בעבודת מוסדות-הצבור היהודים, ביחוד בעבודה הציונית, בקלוב של דוברי עברית וב''מכבי''. עדיין תקותו ותשוקתו עמו לשוב ארצה בזמן מן הזמנים.

על מאשה ידובר להלן.

מקץ עוד שנה, ב-1906, באו ההורים, ועמהם שתי הבנות,

79