ההילולא המירונית נערכת שנש-שנה לפי המנהג המסורתי בלי שינויים. כל תושבי ארצנו מכירים אותה והיא מתוארת בפרוטרוט בספרי מדריכים לתיירים, ולכן לא אאריך בתיאוריה. רק אציין בקיצור, שעשתה עלי רושם כביר. ושוב אותו דבר: העובדה, שאחרי קרוב ך-1800 שנה עוד פוקדים יהודים את מקום מנוחתם-כבוד של אבותינו הרוחניים, בוני תורתנו בארצנו, עדות נאמנה היא לקשרנו הנצחי עם הארץ הזאת.

כל הטיולים הללו הם באמת רק הילוכי-טיול קטנים לעומת הסיור הגדול שערכנו מעבר לתחומים המצומצמים של ארצנו המוקטנת. לסיור זה, שלפי התכנית שקבענו בהתיעצות מקיפה היו נקודותין העיקריות מטולה - בירות - דמשק - אדמות הבארון בגולן, קדמו הכנות גדולות. חסכנו כסף משכר עבודתנו במשך חדשים אחדים. כל אחד הכניס לקופת-הסיור הכללית סך 5 נאפוליונים (100 פראנק). הצטיידנו בתעודות-מסע.

כיום עוברת דרך מסענו ההוא בשטח שלש מדינות: ארץ-ישראל, הלבנון, סוריה, - ואין לעבור את הגבול מאחת לשניה בלי פספורט ובלי ויזה. אבל לפי הגיאוגרפיה הלאומית שלנו כלול כל השטח הזה בתחומי הארץ שהובטחה לאברהם אבינו בברית בין-הבתרים. על כל פנים כלול הגולן בתוך גבולות ארצנו לפי התורה וניתן לנחלה לחצי שבט המנשה. גם לפי המצב המדיני בעת סיורנו היה כל השטח הזה בתחומי הקיסרות העתומנית. להלכה אין מקום להגבלות בזכות הנסיעה ממחוז למחוז שבתוך מדינה אחת. בכל זאת היה מורגש גם באופן רשמי.

57