פתחנו את העונה בי''ד אייר, בהשתתפות בהילולא של רבי מאיר בעל הנס בטבריה. היה שם המון רב של ספרדים ואשכנזים מקומיים ואורחים מירושלים וממקומות אחרים בארצנו וגם מסוריה ואפילו מארצות רחוקות יותר. זאת היתה שמחה עממית רבת-גוונים. אמרו לנו, שכל זאת אינה אלא הקדמה להילולא הגדולה שתהיה בל''ג בעומר על קברם של רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בנו במירון אשר ליד צפת. לא רק אנו נהיה שם, אלא עוד רבים מהאורחים שבאו לכאן יעלו גם לשם.

מטבריה נסענו בסירה על פני הכנרת אל הכפר טבחה, השוכן לא רחוק ממקום שפך הירדן אל הכנרת. שם מצאנו מנזר קטן ושרידים מבית-הכנסת העתיק של כפר-נחום. לפי המסורת הנוצרית קרא בו ישו את ההפטרה ודרש על אחד הפסוקים שבה. ליד השרידים ניגש אלינו נזיר אחד, הממונה על שמירת המקום הקדוש והאכסניה לתיירים ןלעולי-הרגל. הוא הזמין אותנו להתארח באכסניה שלהם. נזיר זה נקרא בפי היהודים ''ר' דוד'', על יחסו האדיב לטיילים העברים. לפי דעת בני טבריה היתה לו בכך כוונה נסתרת: להשפיע על היהודים שיעברו לאמונתו. אך עובדה היא, שנתן לנו חדר מרוהט ללינה ולא הרשה לנו לאכול מצידתנו. הגיש לנו מאכלי חלב וביצים, דברים המותרים לאכילה ליהודים גם משל נכרי. הוא לא ניסהכלל לשדלנו אף במלה אחת בעניני אמונה. ודאי היה מרוצה אילו הצליח לצוד נפשות, אבל האדיבות לאורחים אינה תחבולה מספיקה לכך, שכן גם יהודים מצטיינים בהכנסת אורחים.

מטבחה עלינו ברגל לצפת. סרנו למלון יהודי, סיירנו את העיר ונתמלאנו רשמים. השתתפנו בתהלוכת ספר-תורה מצפת

56