עם דמדומי בוקר יצאנו מזכרון, נסענו במורדות ובמעלות של הרי השומרון, ירדנו אל עמק יזרעאל ועברנו אותו לרחבו. נדמה היה לי שאנו נוסעים ישר אל הר תבור המתרומם למולנו. אך העגלה נטתה שמאלה. עלתה על הר אחר ואחרי צהרים נכנסנו לנצרת. ר' אברהם העמידאת סוסיו למנוחה ולאכילה ואני נגשתי אל דירתו של האוגרונום מרגלית-קאלוואריסקי, שהיתה אז בנצרת. בביתו נודע לי, לשמחתי הרבה, שהוא נמצא בסג'רה ושם ילון. חזרתי אל ר' אברהם והאצתי בו, שימהר לרתום את הסוסים, כדי שנגיע מהר לסג'רה ואספיק לדבר עם מר קאלוואריסקי עוד הערב. ר' אברהם הרגיעני, שגם הוא רוצה להגיע למקום ישוב יהודי בהקדם,אבל לסוסים צריך לתת את שלהם, כדי שיוכלו לעבוד. הגענו בראשית הערב לסג'רה. העגלה עמדה לחנות בחצר החוה המוקפת חומה.
בחצר מצאתי בחורים מפועלי החוה. הם קבלוני בסבר פנים יפות והשיבו על כל שאלותי. הבנין הנהדר בן הקומותיים, שאכסדרתו העליונה כולה חלונות זכוכית מלאים אור, זהו בית הפקידות. למעלה גר האגרונום קראוזה, מנהל החוה. - מר קאלוואריסקי? כן, הוא כעת שם למעלה. בודאי אוכל להתקבל אצלו. הוא מקבל בסבר פנים יפות כל אדם בכל עת - אמר לי החבר ששאלתיו. ואכן הכרתי את יחסו האדיב של מר קאלוואיסקי עוד מפגישתי אתו ביפו. עליתי למעלה ואמרתי את מבוקשי. אחרי רגע יצא אלי מר קאלוואריסקי ואמר לי:
45
