כעת אחזור לפעולותיו של הד''ר ברוק לטובת הציונות בפולוצק בימים ההם.
פעם שלח אלינו את הדרשן הציוני אלחנן מלמד מדווינסק
28
| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא
|
ביסודה, הקים בנינים בשביל התלמוד-תורה ובית-הספר למלאכה. כן נוסדו ביזמתו מטבח זול לעניים וחברת ''הלואה וחסכון''. עם הופעת הציונות המדינית הגביר את מאמציו ומצא פנאי וכוחות גם לעבודה שקדנית ורבת-מרץ להפצת הציונות ולהדרכת פעולתה, מבלי להרפות משאר העבודות שנטל עליו לטובת הצבור. כך המשיך בכל אלה גם כשעבר לוויטבסק, בה נבחר ב-1901 לרב-מטעם, למרה שדרשה ממנו זמן ומרץ רב. משם נבחר בתור ציר אל ה''דומא'' הרוסית הראשונה (הפרלמנט שנתן הצאר ניקולאי האחרון לעמו, כחיקוי למנהגי המדינות הנאורות, אך בלי רצון אמתי לוותר על זכויותיו כשליט-יחיד). כשפיזר הצאר את ה''דומא'' בגלל דרישת צירים רבים לחופש אמתי והצירים עברו לוויבורג הפינית ושם חתמו על כרוז המכיל את דרישתם זו, היה גם הד''ר צבי ברוק בין החותמים ויחד עמהם נכלא במאסר. כשתמו ימי מאסרו חזר לוויטבסק ולפעולתו בשרו העם. עוד פעם נדון למאסר בהיותו רופא בצבא, משום שסירב לפנות לחיילים בלשון נוכח, אלא כדבר אדם אל שוה לו במעלה. אחרי מהפכת-פברואר הרוסית, בתקופת קרנסקי, תפס מקום חשוב מאד בחוגי הצבא. עם התלקחות כל רוסיה באש המהפכה השניה ומלחמת האזרחים נדד לקרים ולרוסטוב. לכל מקום נשא אתו את מרצו לעבודה הציונית. ב-1920 עלה ארצה. אחרי שנה נבחר מכאן כציר לקונגרס הציוני ה-12. העמל הרב שעמל בכל ימי חייו, תנאי הקיום הקשים שנתקל בהם כאן, מוטטו את בריאותו. בשנת 1922 נסע להתרפא בברלין ושם השיגו המות. בחייו שקד הוא יותר לטובת אחרים ממה שאחרים עשו למענו. אחרי מותו כיבדה עירית תל-אביב את זכרו בקריאת רחוב על שמו. כעת אחזור לפעולותיו של הד''ר ברוק לטובת הציונות בפולוצק בימים ההם. פעם שלח אלינו את הדרשן הציוני אלחנן מלמד מדווינסק
28
|
|