זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא

מאד להכיר את האיש מקרוב. לפיכך הייתי נוסע בכל שעת-כושר לוויטבסק להפגש עם הד''ר ברוק ולשוחח אתו בענינים ציוניים. השיחות הללו שהופרעו תמיד על-ידי אנשים רבים שבאו אליו בענינים שונים, עסקי צבור ובקשות עזרה ועצה, שלא היה מונע משום יהודי שפנה אליו, העשירו מאד את אוצר רעיונותי הציוניים. מאז אני זוכר תמיד את שמו בהערצה כרבי בציונות. אכן היו נסיעותי אליו חדורות רגשי קודש, כנסיעות חסיד אל רבו. בשובי ממנו לוויטבסק היו חברי באגודה הציונית שואלים ודורשים מפי לכל פרט ופרט של דבריו ומעשיו. גם לכך אינני מוצא דוגמה אחרת, אלא דוגמת חסידים המקיפים את חברם שחזר מאת ''הוא שיחיה''.

הד''ר צבי ברוק היה בכל אישיותו ומסלול חייו איש-סגולה, ראוי שיעמידוהו למופת לפני הדור הצעיר, שיקדישו ספר מיוחד לתולדותיו, בסדרת תולדות אישי הציונות ויוצריה. הואיל והוא היה רבי בציונות, הנני מרגיש חובה כלפי זכרו הנערץ להציב לו ציון קטן במסגרת ספרי זה.

הוא נולד בצ'רניגוב ב-1869 למשפחה אמידה, נאורה ונאמנה למסורת. בהיותו תלמיד הגימנסיה היה קובע עתים לשפה העברית ולהפצת רעיון חיבת ציון בין חבריו וגם בין קשישים ממנו. ב-1886 גמר את הגימנסיה בהצטינות ואמר לעלות ארצה בעקבות הבילויים, אך חזקה עליו פקודת הוריו ללמוד רפואה באוניברסיטת קיוב. עזרה חמרית סירב לקבל מהם, אלא התפרנס בצמצום ממתן שעורים בשפה העברית. את שעותיו הפנויות הקדיש לעבודת תעמולה למען חיבת ציון. ב-1893 גמר את לימודיו בהצטינות והוסמך לרופא. עבד במקצועו במקומות קטנים שונים. אחר כך השתקע לכמה שנים בהומל. כאן כבר מצא כר נרחב לפעולה לטובת המוני היהודים. את העניים ריפא בלי תשלום. נוסף לכך הקדיש חלק גדול ממרצו ומזמנו לעסקנות צבורית מועילה. בעמדו בראש החברה ''צדקה גדולה'', שעמל

27

זכרונות איש כפר-סבא


| התוכן | עמוד הקודם | עמוד הבא