הברית עם האדמה משכה אותנו חזרה לכפר-סבא לקומם את הריסות בתינו ומשקינו. אכן אטית היתה החזרה. לסידור חיי מושבה ראויים לשמם היה צורך בריבוי מספר התושבים. לכן השתדל הועד למשוך מתישבים נוספים. לשם כך רכש מאה דונם אדמה ליד המגרשים הקיימים, כדי לחלקם לעשר חלקות בנות 10-10 דונמים לעשרה תושבים חדשים שיתקשרו אל המקום ויבנו בתים. אמנם היו מגרשים פנויים במושבה, שבעליהם לא היו מסוימים, רק באופן סתמי היה רשום לזכותם מגרש בתור תוספת לחלקתם, אך הבעלים הללו או בניהם הרי יכולים לבוא בכל עת ולדרוש את מגרשיהם הנוספים. לשם כך שלח אותי הועד לירושלים אל מר המבורגר, בעל אדמה בכפר-סבא. ממנו קניתי את מאה הדונמים בשביל הועד.

ואכן באו מתישבים למגרשים הללו. נוסף על אלה באו בעלי נחלאות ממקומות שונים בארץ ומהעולים החדשים, ביניהם גם אנשים שקנו חלקות מבעליהן הקודמים, והחלו מתישבים בכפר-סבא. לפתע נתגלה, שאדמת-החול שלנו צופנת בתוכה זהב, המסוגל לצאת לאור-עולם בצורת תפוחי-זהב. הפרדסנות עלתה לגדולה כענף-משק רב-סיכויים ושופע הכנסות טובות. יהודים התחילו עולים ארצה, מביאים כסף ומחפשים ''השקעות''. האדמה בכפר-סבא הנדח זולה בהרבה מאשר בתתח-תקוה, -

159