אשר לקריאה בספרים - אמנם היו לכל אחד מאתנו ספרים, שהביא אתו מחוץ-לארץ והיינו מחליפים בינינו, אבל זה היה סידור דל ולא נוח ביותר. באנו איפוא, לידי הכרה שנחוצה לנו ספריה צבורית, אלא שלא היה ביכלתנו לרכוש ספרים חדשים. והנה בא המקרה לעזרתנו. - בפטרבורג מתה אשת נעוריו של הציוני הידוע זקש (שהיה בשנים האחרונות שלפני פרוץ המלחמה ב-1939 סגן מנהל בנק אשראי בתל-אביב). הוא היה דודו של חברנו נתן רפפורט ואמר לשלוח לנו סכום כסף להקלת מצבו. חברנו לא רצה לקבל מתנות. לכן מסר לו מר זקש 500 פרנק זהב שיקים בהם לפי ראות עיניו, מוסד בארץ-ישראל לזכר רעיתו המנוחה. רפפורט מסר את הכסף ליסוד ספריה בכפרנו, שנקרא ''ספרית רחל זקש''. ציידנו אותה בספרים החדשים. לשם-כך ערכנו נשף-תה בחצרנו ליד ערימת השקדים. הוצאנו שולחן גדול מכוסה מפה לבנה. רעיתי העמידה עליו מיחם גדול מלא מים רותחים. אל המשתה נאספו ובאו כל אנשי המקום. גם בעלי כרמים מהחוץ, והירושלמיים בכללם. כולם נתכבדו בכוסות תה ותרמו לטובת הספריה, איש

122