|
לכל הדעות: ר' משה יצחק רוזנטל היה בעל הדרת-פנים יהודית ולמדן מופלג, יליד גרמניה ומקבל חלוקה שמנה מכולל פראנקפורט (שהיה הכולל העשיר ביותר בימים הם). הוא העדיף לעסוק בישובו של עולם, בנטיעה בכפר-סבא, אלא שגם כאן לא זנח את התורה. כשהלך לעבוד בכרמו, היה מצטייד באוכל ובגמרא, כדי שבשעת הצהרים יוכל לעסוק בשניהם. - ר' ישראל איסר לוי היה ה''קונסול'' של כפר-סבא בירושלים ונציג בעלי-הנחלאות הירושלמיים בקשריהם עם ועד כפר-סבא בירושלים בכל הנוגע לקרקעותיהם. החתימות והתעודות שהוא אישר היה להן תוקף רשמי כאילו אושרו או ניתנו מאת משרד-רבנות, הוא היה המוציא והמביא בכינוס בעלי הנחלאות הירושלמיים לאספות בעניני כפר-סבא. היה משתתף בישיבות ועד כפר-סבא בשם החברים הירושלמיים. - עוד אחד אני זוכר, את ר' יעקב קליין, איש גבה-קומה, בעל זקו ארוך, ששהה כמה שנים באמריקה. כשחזר משם עם צרור כספו רכש לו נחלה בכפר-סבא. הוא היה מעורב עם הבריות וישב ברוב ימות השנה בכפר להשגיח על עיבוד כרמיו. אלה היו היהודים הטובים, שהשתתפו עמנו בשמחתנו לרגל הבאת ספר-התורה הראשון לכפרנו, שהודות לו נעשינו עדה בישראל, כשם שאבותינו נעשו לעם בקבלת התורה. עם היותנו לעדה היינו זקוקים גם לשליח-ציבור לימים נוראים. בפעם הראשונה בא אלינו לשמש בתפקיד זה ר' רפאל אורלוב מפתח-תקוה, יהודי בר-אוריין. בבית-המדרש בעיירתו שבגולה היה גבאי והיה עובר לפני התיבה בהתנדבות. הוא הצליח בתפילתו אצלנו וגם בתקיעת שופר ובקריאת התורה. הואיל והוא היה חותני והתאכסן בביתי ולא עלו לו הצאות של המזון והאכסניה, הסתפק בתשלום קטן ביחס, מה שהתאים ליכוךתה של קהלה קטנה וחדשה. גם בחיי החברה והתרבות של חולין היתה ההתפתחות אטית. ספריה, הרצאות וראינוע לא היו בכפרנו הפעוט. בערבים היו מתאספים צעירי המושבה פעם אצל האחד ופעם אצל השני
121
|
|